אאא

מדוע הממלכה העשירה תישאר - בלי מלך?

הייתה פעם מדינה עשירה שלא היה לה מלך.

אנשי המדינה הרגישו את החיסרון להיות בלי מלך, מורם מעם, שיהיה מנהיג חשוב ומכובד, שיקבע את החוקים והסדר במדינה.

ולכן, החליטו חשובי הציבור, לשלוח שליחים לכל העולם, כדי לחפש אולי הם ימצאו אדם מיוחד שיהיה ראוי להיות - המלך במדינתם.

והם אמרו לנציגים שיש להם עד שנה לחפש ולחזור עם תוצאות...

מה קרה אחרי שנה של חיפושים?

לאחר שנה של חיפושים, השליחים חזרו מכל המדינות, והתאספו לספר את התוצאות, ורובם אמרו, שלא מצאו מישהו שיהיה ראוי למלוך על מדינתם.

רק שליח אחד סיפר, שראה במדינה רחוקה אדם שנראה מאוד נפלא ונעלה, והתחיל לתאר להם את מראהו החיצוני, שהיה יפה תואר ויפה מראה, בעל חכמה ובינה באופן מיוחד, ובעל מידות מיוחדות ונעלות, ממש - כליל המעלות!

וסיכם את דבריו: אין כמוהו ראוי למלוכה, אין זולתו!

הדברים שאמר השליח, התקבלו על לב השומעים נכבדי הציבור, והם החליט – להכתיר אותו למלך עליהם.

אבל, המון העם לא הצליח להבין את גודל מעלת המלך, ולא השתכנע שכדאי להמליך אותו, ובגלל שלא ראו את המלך, והמרחק הרב ממנו, היה להם קשה להתלהב מהרעיון, ולכן: הם המשיכו להישאר - ללא מלך.

אם נצייר את המלך – העם יבין שהוא מיוחד?

אחרי זמן מה, החכמים התכנסו שוב, וחשבו - כיצד ניתן לקדם את המלכת המלך? ואם העם לא התלהב, כי לא ראה את המלך? ורק שמעו עליו?

ולכן, החליטא שאחד האנשים ילך למדינה הרחוקה ששם המלך נמצא, ויצייר אותו, ויביא את הציור להמון העם, ואז, כולם יראו שמדובר במלך מאוד מיוחד.

וגם לאנשים החכמים היה מה לומר, הם יתבוננו ויבדקו מה באמת נראה להם המהות הפנימית של המלך, ויחליטו - אם הוא ראוי למלוכה, וכך, גם העם יסתכל ויחליט אם הוא רוצה - להמליך את המלך עליו.

וכך היה, החכם נסע לאותה מדינה וצייר את האדם המיוחד, חזר בחזרה לארצו והביא את הציור לבני המדינה.

חכמי המדינה התבוננו בזיו פניו של המלך שהאיר מהציור, וראו בברור את גודל ועומק חוכמתו, שהיה ניתן לראות כבר בצורתו החיצונית, והיו גם אנשים חכמים שיכלו להבין מהציור את חוכמתו הפנימית.

אולם עדיין נותרה בעיה, המון העם לא הבין בחכמת הפרצוף, לא הצליח להבין ולהשיג את מעלותיו של האיש, והלב לא נמשך להכתיר את המלך... ושוב עברה תקופה ארוכה.. והעם נשאר – ללא מלך.

אולי נביא לכאן את המלך?

לאחר תקופה ארוכה התאספו שוב חכמי המדינה, ואחד החכמים אמר שלא יתכן להמשיך להישאר ללא מלך, ולכן, הוא הציע לחזור לאותה מדינה, ולהפציר באיש הנבחר - לבוא איתו למדינתם, כדי להיות מלך בפועל על מדינתם.

וכך היה, השליח נסע למדינה הרחוקה ודיבר עם אותו האדם, שיבוא להיות להם למלך, ולאחר דין ודברים הוא הסכים לבוא למלוך עליהם.

מיד שם השליח - כתר מלוכה על ראשו של המלך הנבחר, ושלח רץ למדינתו כדי שיתכוננו למעמד ההכתרה של המלך המיוחד.

שמחה רבה במלוכה - טקס המלכת המלך

כל בני המדינה התרגשו, כשהגיעה ההודעה שהשליח והמלך עומדים להגיע, והתחילו להכין למלך טקס מפואר של קבלת פנים, וכולם המתינו בקוצר רוח - לבואו של המלך.

כאשר השליח והמלך הנבחר הגיעו, כולם שמחו ויצאו לקראתם, וזרקו עליהם הרבה מתנות של כסף זהב ויהלומים, ולא זו בלבד, שלאחר שהמליכו את המלך, השליח זכה להתמנות ולהיות  - למשנה למלך, והפך לאדם הכי חשוב במדינה, וכל בני המדינה אהבו וכיבדו את המלך והמשנה למלך.

להמלכת המלך – שלושה שליחים

להמלכת המלך היו קשורים שלושה שליחים.

השליח הראשון: גילה את קיום המלך.

השליח השני: צייר את דמות המלך.

השליח השלישי: הביא את המלך בעצמו למדינה.

נשאלת השאלה: מדוע דווקא השליח השלישי זכה לקבל הרבה כבוד ויקר מהמלך? מעלת השליח השלישי – הלך הביא את המלך בכבודו ובעצמו!

הוא הביא את המלך שימלוך על העם בפועל, הוא זה שהפך את המלכת המלך - מדיבורים בעלמא, להמלכה - בפועל ממש!

'קטונתי' - אין הבנה לא במלך ולא בשליחיו

את הנמשל סיפר ה'עטרת צבי' - הרה"ק רבי הערשלי מזידיטשוב זי"ע, וחייב לומר את הדברים בזהירות רבה, כי הם רק נועדו לסבר את האוזן, כדי שנוכל להבין אותם, ויכנסו לליבנו.

ברור וידוע לכל,  שאנו מדברים על שרפי קודש שקדושתם כלל וכלל אינה ניתנת להשגה ולהבנה בשום אופן וצורה, שכולם צדיקים קדושי עליון, ואנו רק מביאים את דברי ה'עטרת צבי'.

ידיעת ה' -  משרישה בלב את - אהבת ה'

התורה מצוה שנתבונן ונכיר את רוממותו וגדולתו של ה' יתברך, שדרך ההבנה השכלית של ידיעת ה', הלב ירגיע שאין שום אלוק אחר – 'ואין עוד מלבדו'.

אולם, אנו קטני הדעת מכדי שנצליח להשיג את גדלות הבורא, אפילו לא מעט שבמעט... כי לגדולתו אין חקר 'דלית מחשבה תפיסא בך כלל' ולכן, קשה לנו להגיע לתכלית של: "וידעת היום והשבת אל לבבך" (דברים ד, לט) ידיעה ואהבת ה' ללא עוררין, וללא גבול ומידה.

שלבי גילוי תורת הנסתר

רשב"י הקדוש גילה את גדלות ה' יתברך בעולמות העליונים, אולם, גם את הגילוי הזה הוא נעל באלף מנעולים, שכידוע הוא מינה את רבי אבא לכתוב את הסודות הנוראים - סודות התורה, באופן של העלם ורק מי שראוי להבין - יוכל להבין.

רשב"י הקודש גילה סודות הנוראים, העולם השתנה ונהפך לעולם אחר, הוא פתח פתח - לדורות הבאים שיוכלו קצת לגלות ולהשיג קצה מקצהו של תורת הנסתר, וממילא זאת ההכנה - לקראת הגאולה השלימה.

"אין צור כאלוקינו" –  מהציור ותבין מי הצייר!

רק לאחר דורות רבים זכינו לאורו של האר"י הקדוש, שהאיר וגילה דרך חדשה בתורת הקבלה, והדבר היה כעין 'ציור' לעולמות הרמים אשר בשמים ממעל.

אבל, עדיין דבריו הקדושים של האר"י ז"ל בענייני האורות העליונים ובעולמות עליונים – 'לאו כל מוחא סביל דא', כי כל דבריו היו בשמים למעלה למעלה, ורוב העולם לא היה ראוי לקבלם.

הארת פנימיות התורה – מאירה בלב כלל ישראל

ה' יתברך ריחם עלינו, והוריד את נשמת הבעל שם טוב הקדוש:

שזכה להוריד את מלכו של עולם – לעולם בצורה שנוכל יותר להבין, וזאת ע"י שביאר את סודות פנימיות התורה, בצורה שהלומד אותם, יוכל לקבל מהם חיות, ועל ידם יוכל להתרומם ולהתקרב לה' יתברך, ולעבוד אותו באמת מתוך - אהבה ויראה.

הבעל שם טוב הקדוש חידש גם את סוד ההתקשרות לצדיקים, שזה  חלק מצורת ההעברה של התורה, באמצעות הארה של המשפיע על המקבל.

הבעל שם טוב הקדוש הסביר שלא מדובר בפעולה טכנית, אלא, שזאת הדרך שגם האנשים הפשוטים יוכלו להתעלות, להתחבר ולדבק בה' יתברך.

וכך באמת היה, תלמידי הבעל שם טוב הקדוש נקשרו אליו בעבותות אהבה, בקשר עז שלא ניתן לתאר, והוא השאיר אחריו שישים גיבורים, תלמידים ממשיכי דרכו, שהמשיכו את השושלת עד לימינו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כל מי שזכה לטעום את מתיקות ואור פנימיות התורה, יודע מהי הארה אמיתית בנשמה, עונג ותענוג אמיתי שלא היה ולא יהיה – כמותו.

כל מי שטעם באמת את מתיקות פנימיות התורה, לא מחפש שום תחליף... וזה מה שיכול לחזק ולהאיר את הלב, של כל אחד ואחד, עד ביאת המשיח, במהרה בימינו, אמן!

את המשל סיפר ה'עטרת צבי' - הרה"ק רבי הערשלי מזידיטשוב זי"ע, כדי להסביר את חשיבות תורת הבעל שם טוב הקדוש, וכיצד היא הצליחה לקרב את כולנו לתורת רשב"י הקודש, ועל ידה אנו יכולים יותר לאהוב ולהכיר את מציאות ה', ולהרגיש איך אנו בניו אהוביו שלעולם הברית בינינו ולבינו לא תופר.

יהי רצון שנזכה השבוע להתכונן לקבלת התורה מתוך אהבת ה', והרגשת נועם מתיקות התורה, אמן!