אאא

ביום ראשון הקרוב אמורה להיות מושבעת ממשלה חדשה בישראל, והמפלגות החרדיות עתידות למצוא את עצמן בספסלי האופוזיציה. זוהי למעשה הפעם השלישית בעשרים השנים האחרונות בה מוקמת ממשלה בישראל ללא המפלגות החרדיות, ואני מקווה מאוד שהפעם הזו תהיה שונה מקודמותיה.

בשנת תשס"ג הוקמה ממשלת ישראל ה-30 בראשות ראש הממשלה אריאל שרון בהשתתפות מפלגת "שינוי" בראשות יוסף טומי לפיד, שדרש הקמת ממשלה ללא המפלגות החרדיות. ממשלה זו ביצעה קיצוצים חריפים בקצבאות הביטוח הלאומי ובתקציבי הישיבות, והקהילה החרדית חשה אז נרדפת ומאוימת בהיבט הרוחני והגשמי.

עשר שנים מאוחר יותר, בשנת תשע"ג הוקמה ממשלת ישראל ה-33 בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו בהשתתפות מפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד ו"הבית היהודי" בראשות נפתלי בנט, שדרשו גם הם הקמת ממשלה ללא המפלגות החרדיות. ממשלה זו העבירה חוק גיוס חדש שכלל יעדים משמעותיים לגיוס צעירים חרדים, וביצעה גם קיצוצים בתקציבי החינוך החרדי, וגם הפעם הקהילה החרדית חשה מותקפת ומאוימת.

היעד של הממשלות הללו היה להגדיל את שיעורי התעסוקה של החרדים, את מספר הסטודנטים החרדים, את נתוני הגיוס של חרדים לצה"ל ולשירות האזרחי, ואת מספר התלמידים החרדים הלומדים מקצועות כלליים. אולם האווירה של מלחמת דת ומאבק אידיאולוגי, גרמו בעיקר להסתגרות והתכנסות פנים חרדית.

דווקא בשנים שהמפלגות החרדיות היו חברות בממשלה ובקואליציה, חלו שינויים משמעותיים בכל התחומים הללו, למרות שהמנהיגות החרדית הרבנית והציבורית לא תמכו בהם ולעיתים גם התנגדו להם.

בממשלה ובקואליציה החדשות, ישנה ככל הנראה תמימות דעים אודות החשיבות של השינויים הללו עבור עתידה של מדינת ישראל בהיבט החברתי והכלכלי, ועל כן חובה עליהן לא לחזור על הטעויות של שתי הממשלות הנ"ל.

הדיבורים של ראשי הממשלה המיועדים יאיר לפיד ונפתלי בנט, אודות כוונתם להימנע מפגיעה בקהילה החרדית ואורחות חייה, מלמדים על הבנה שדרכם הקודמת הייתה שגויה, וכעת יש לקוות שלא מדובר רק במילים מן השפה ולחוץ.

ישנם רבים וטובים בקהילה החרדית שישמחו אם המדינה תפעל לסייע באופן משמעותי לאותם חרדים המעוניינים בחינוך עם לימודים כלליים, במסלולים מותאמים לשירות צבאי או אזרחי, בתכניות מותאמות ללימודים מקצועיים או אקדמיים, להגדלת שיעור המועסקים החרדים, ולהתארגנות של כל אותם חרדים צעירים המבקשים להיות מעורבים יותר במרקם החיים של החברה הישראלית. אבל כל הדברים הללו מותנים בכך שלא תהיה שום כפיה על החרדים שאינם מעוניינים בכך, ומבקשים להמשיך את מסורת ההתבדלות וההסתגרות הנהוגה כאן כבר עשרות רבות של שנים.

החשש הגדול ביותר כעת בקהילה החרדית הוא משר האוצר המיועד אביגדור ליברמן ראש מפלגת "ישראל ביתנו", שנראה כמי שעדיין מאמין בתועלת של השתלחות חסרת רסן והתנהלות כוחנית ופוגענית, ואני מקווה מאוד שלפיד ובנט יצליחו להשפיע גם עליו להתנהל באופן אחר.