אאא

מי הוכיח שסוכת הבעש"ט הקדוש - כשרה? 

הבעל שם טוב הקדוש הגיע לעיר מעזיבו'ז כדי להשתכן שם, ו'תקע' שם אוהלו של תורה, בעיר היו רבנים גדולים שהתנגדו לו.

בחג סוכות, ראו הרבנים את סוכתו של הבעל שם טוב הקדוש, ואמרו לו: ש'הסוכה שלו אינה כשרה על פי דין'.

התווכח עימם הבעל שם טוב הקדוש, ואמר שסוכתו כשרה, והניח ראשו על ידו  איזה רגעים, ואחר כך, פתח את ידו ונמצא בא פיתקא מחתיכת קלף, שהיה כתוב בו: "סוכה זו של הרב ישראל בעל שם טוב – כשרה, נאום מט"ט שר הפנים".

ופיתקא זו, נשארה בירושה אצל נכד הבעל שם טוב הקדוש, הרב הקדוש מסדליקוב ז"ל בעל 'דגל מחנה אפרים'.

והיה כאשר נזדמן איזה חולה רח"ל, והלכו לבעל ה'דגל' ז"ל, ציווה להניח הפיתקא תחת מראשותיו של החולה, וכאשר עשו כן – נתרפא החולה תיכף, וכך היה שתי שנים, שהניחו הפיתקא תחת הכר של כל חולה רח"ל, ונתרפא.

במשך שתי השנים לא נעדר שום אדם שם מן העיר (אף אחד לא נפטר), ואחר כך נזדמן שהניחו פעם אחת את הפיתקא אצל איזה חולה  - ונעלמה הפיתקא.

ואמר בעל ה'דגל מחנה אפרים' על זה שנתגלה לו מן השמים, שאינה ניחא זאת, כי "הילודים למות" (מי שנולד כבר עתיד הוא למות), על כן, התפלל על זה שיוקח מאיתו בחזרה הפיתקא.

ושמעתי זאת מאנשי אמת ששמעו זאת מפי הרה"צ מורנו הרב הצדיק יוסקי ממעז'יבוז', נכד ה"דגל" ז"ל, שראה בעיניו הפיתקא אצל זקנו בעל ה"דגל" ז"ל (מכתב הרב דמעז'יבוז' – הרימ"ד).

מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך

מי היה מקשט את סוכתו של הבעל שם טוב הקדוש? ומדוע?

'ימינו תחבקני' - מה מרגישים בסוכה? ענני הכבוד מגנים ושומרים בסוכה על כל מי שנכנס לחסות בצילה, זכר לעניני הכבוד ששמרו והגנו על עם ישראל במדבר.

סוכה - מידת השפלות: בסוכה אין את כל שהאדם רגיל, ואין נוחות מקסימלית. החסר הזה, גורם לאדם להרגיש שגם הוא קצת חסר, קצת - 'אין'.

אין נוחות – יש ענני כבוד: אומנם, אין בסוכה את הנוחות שהאדם רוצה, אבל, דווקא בתנאים לא תנאים, יש את השכינה ששורה על האדם, את ענני הכבוד שמגנים עליו, והם ימשיכו ללוות אותו במשך השנה, ויתנו לו הגנה מפגעי הזמן.

השכינה מצויה במקום - שהענווה מצויה: הקב"ה משכין שכינתו דווקא על נמוכי הרוח כמו שנאמר: "אשכון את דכא ושפל רוח". רק אדם שמרגיש עצמו 'אין' מול גדולת ורוממות הבורא יתברך, ושפל בעיניו - יכול להיקשר בבורא יתברך.

הגדלות היא – תעתוע: כל אדם שהתברך בעושר, בחכמה ובכבוד, קיבל משמים ניסיון קשה, אכן, קל להרגיש במקרים אלו גאווה ו'גדלות'.

מכשלת הגדלות: אדם שחש 'גדלות' אין בכוחו להרגיש שהוא תלוי רק בבורא עולם, וחושב שהוא יכול להסתדר לבד, עליו אמר הקב"ה: "שאין אני והוא יכולים לדור" – "ומסתלק ממנו בוודאי" (סוטה ד).

כיצד יצר הגדלות לא יכשיל את האדם? יש פתרון אחד שיכול להציל את האדם מעצת היצר, ישב האדם ויתבונן: של מי הכל? מי הביא לו את כל אוצרותיו? האם הקב"ה יכול לקחת הכל מהאדם ברגע אחד? ראו מי ברא כל אלה?

ברגע, שהאדם מתבונן בגדלות הבורא, ומשבח ומפאר אותו, הוא מבין עד כמה הוא קטן, ועד כמה הכל מתנת חינם, והוא רק צריך להודות ולהלל על כל מתנות השמים שקיבל, ולהשתמש איתם – לרצון ה' יתברך, שיכירו וידעו כל באי עולם, מי האלוקים האמיתי, ויעשו רצונו בלבב שלם.

מדוע בחול המועד סוכות קוראים את הפטרת גוג ומגוג? יש קבלה שמלחמת גוג ומגוג תהיה בסוכות (טור או"ח סימן תצ'), שהרי העולם אומרים 'זה גדול כמו גוג ומגוג', והכוונה ש'גוג ומגוג' היה בעל גאווה גדולה!

גסות הרוח שהיתה בגוג ומגוג - היתה גדולה מאוד! ולכן, בסוכות מתעוררת - מלחמה זו, בכל שנה מחדש, ובכל דור ודור, ולכן, כל אחד שרוצה סיעתא דשמיא והגנה, צריך להיות שפל ו'אין', ולשבור את מידת הגאווה.

מי מקשט את הסוכה? הבעל שם טוב הקדוש היה נוהג לומר, שהנוי של הסוכה שלו הם היהודים מקבלי עוול תורה ומצוות - הפשוטים, כי הם גורמים שמחה גדולה למעלה ע"י השמחה של מצווה שיש להם - מצד האמונה הפשוטה (ספר השיחות).

יהי רצון שכל עם ישראל יזכה לשמוח בחג, ולהרגיש את קדושתנו, ובמהרה נשב כולנו יחד בסוכת עורו של לויטן, עם כל הצדיקים והאושפיזין הקדושים, במהרה בימינו, אמן!