בחודש שעבר ציינו את יום השנה לפטירתם של שניים:
החזן, המלחין והמנצח – ר' פיני (פנחס) ספקטור, שהלך לעולמו בצ'רנוביץ לפני 70 שנה.
והחזן בנימין אונגר, שהלך לעולמו בתל-אביב לפני 38 שנה.
"ר' פיניע חזן" - כך נקרא ספקטור בפי החסידים, שימש כנשיא אגודת החזנים ברומניה. עבר לפני התיבה והלחין יצירות לבקשת האדמו״רים בחצרות רוז'ין, סדיגורה ובויאן. יצירות שמבוצעות עד עצם היום הזה.
אונגר - כיהן כיו"ר ארגון החזנים בישראל, ושימש כחזן בבתי הכנסת הגדולים של ת"א. מיזג בתפילותיו את הנוסח החסידי עם החזנות המסורתית.
בשנת 1978 הגיעו אל אבא ר' חיים ספקטור - בנו של פיני עם נציגות מישיבת רוז'ין בבני-ברק, ובפיהם רעיון להפקת תקליט חזנות מיצירותיו של ספקטור. הם הביאו עימם שקיות עם תווים רבים מעיזבונו של ספקטור. במשך חודשים עבר אבא על החומרים, ודלה מהם 7 יצירות - אותן קיבץ לתקליט. את היצירות ביצעו החזנים חיים אדלר, יעקב מוצן ובנימין אונגר, מלווים בתזמורת ובמקהלת החזנים בן-ברוך.
נוסף על העיבוד התזמורתי, הניצוח והנגינה בפסנתר בתקליט, הרחיב והוסיף אבא תפקידי חזן לחלק מיצירותיו של ספקטור.
דוגמה לכך היא היצירה הנפלאה "בצאת ישראל" מתוך ההלל. יצירה מקהלתית של ספקטור עם תוספות של אבא. יצירה שחיברה את ספקטור לאחר מותו עם החזן בנימין אונגר, שביצע אותה בתקליט.
על אף שספקטור חיבר עשרות יצירות, המפארות את ניגוני רוז'ין ובויאן, הוא מוכר לחובבי החזנות בזכות יצירה זו.
בקונצרט שקיימנו בהיכל, בשנת 1990, היא בוצעה לראשונה על במה, בליווי תזמורתי עם מקהלת "יובל". החזן שנבחר לבצעה, הוא החזן הנפלא, חיים אליעזר הרשטיק.
הרשטיק ידע מקטנות לשלב בין חזנות אמירתית, שירה קלאסית וניגונים חסידיים, ולכן החיבור בינו לבין יצירה נפלאה זו הוא כל כך טבעי, מרומם ומרגש.
בערוב ימיו, על אף שראייתו הייתה לקויה, היה עומד ספקטור לבקשת השלטונות, ומנצח על התזמורת הצבאית בצ'רנוביץ, במופעים שלמים, כאשר הוא לבוש בלבוש חסידי, מעוטר בזקן ובפיאות. הופעות אלו הביאו קידוש השם גדול ומיתגו אותו בפי כל, כמנצח בחסד עליון.
יהי זכרם ברוך!