אאא

בפרשתנו  אנו  רואים מחלוקת שהיא לא לשם שמים אשר נותנת אותותיה לדורות   ונותנת אבן דרך לבריחה כמטחווי קשת ממחלוקת ואפילו תהא מוצדקת ככל שתהיה .

קורח הוא הדמות הראשית בסיפור המרד נגד משה ובסיוע אשתו שהייתה עזר אבל כנגדו והובילה אותו לאן שהובילה וגרמה קרע בעם ישראל ורצתה מטעמי כבוד לערער את מנהיגותו  של משה לדורות ועליה נאמר (משלי טו) "ואיוולת בידיה תהרסנו" פצתה האדמה את פיה ובלעה אותו ואת חבורתו. בעוד רוב חסידיו נשרפים באש על טבעית.

חבורת הרשע  דתן ואבירם נענשים כמו קורח ונבלעים באדמה. אך בשונה מקורח מגמתם הייתה שונה  מקורח  .עונש מיתתם של דותן ואבירם משונה היה מקורח , שהרי שני אלו לא ניסו להשיג מעמד לעצמם, אז אם כן למה הגיע להם גורלו החריג של קורח?  התשובה היא דתן ואבירם התלהמו  והתסיסו מבלי שהיה להם טובת הנאה לעצמם.

 דתן ואבירם היו למעשה גרועים מקורח, הם לא השתמשו במחלוקת כדי להשיג משהו למען רווח אישי, אלא, שהם רבו לשם המחלוקת, והם נהנו מלהיות חלק  המתסיס והמניע  למחלוקת.

 ולכן הפסוק שכתב שלמה המלך במשלי מתאים בדיוק להם אנו קוראים במשלי כ"ו, י"ז, במשלי כ"ו, י"ז מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי-כָלֶב--    עֹבֵר מִתְעַבֵּר, עַל-רִיב לֹּא-לוֹ. "מי שאוחז באוזניו של כלב חולף, דומה למי שמערב עצמו במאבק שאינו שלו". אין שום סיבה לתפוס אוזניים של כלב חולף, התוצאה שיכולה לקרות היא שתינזק ותינשך - וכך יקרה גם לך על התערבות במאבק של אחר ללא סיבה. אלא לשם התערבות גרידא או ממניע אישי . והתוצאות היו הרות אסון להם ולמשפחתם לדורות.

 מכאן נסיק שעלינו להיות מעורבים דווקא בדברים חיוביים למען הזולת ולהצטרף לאחרים כאשר אחרים סובלים והסיבה להתערבות תהיה מוצדקת ומועילה, שהרי אנו מחויבים ומצווים לסייע לנזקקים. אבל עלינו להעריך  ולשקול היטב את המניעים שלנו כשאנחנו מתערבים באירוע מסוים, ולוודא שאנחנו לא מחקים את דתן ואבירם בהשקפתם ומניעם, ומצטרפים לקרבות של אחרים רק בשביל  מטרה אישית  או  למען התססה והדרמה. שבסוף תוצאותיה הרות אסון ומי ישורנה.