הרבי מקוצק ע"ה אמר: "הפה הוא הכלי היקר והמובחר ביותר שהעניק הבורא לכל אדם, ומשום כך מחוייב כל אחד מאיתנו להשתמש בכלי יקר זה במלוא הזהירות".
העניין הזה של שמירת הפה מדיבורים רעים, מרומז בפרשת השבוע 'חוקת', בכתוב: "וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל (מכסה מהודק) עליו".
משמעות הדברים: המשתמש בפיו ללא ביקורת והבחנה, כשהוא פותח את הפה בכל זמן לדברים של הבל ושטות, 'טמא הוא' – מטמא הוא בכך את כל איברי גופו ופוגם בכוחות נפשו, כי אין תקנה לדיבור מיותר ומזיק. לכן התורה מזהירה את האדם שייזהר בלשונו, וישתמש בו אך ורק לדברי תועלת, וכמובן שעליו לשמור פיו ולשונו מכל דיבור אסור.
ישנם אנשים שמזלזלים בזולת בפה, ואומרים לעצמם "סתם דיברתי..." אך האמת היא שהם טועים, ולמילים ולפה יש כוח גדול הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים לעצמנו. בהבל פה אפשר לשפוך דם ממש ואף להרוס משפחות שלמות. רבן שמעון בן גמליאל אמר: "כל ימי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה, וכל המרבה דברים מביא חטא".
מסופר על הצדיק רבי אהרון מקרלין זצ"ל, שפעם נסע עם קבוצת עגלונים, שישבו ודיברו לשון הרע ורכילות על כל יהודי העיירה מעזריטש. תוך כדי השיחה התערב הצדיק והתחיל לשאול אותם בעייני סוסים. תמהו העגלונים: "וכי מדוע הרבי משוחח איתנו על סוסים כל הדרך?" ענה להם הצדיק: "ראיתי שאתם ממש הורגים בהבל פיכם אנשים, אמרתי מוטב שתהרגו סוסים, ולא אנשים..."