דווקא בפורים: הורידי את המסכות מעל פנייך

בימים האלו, כשריחו של פורים כבר מזמן לא נמצא רק באופק והחג ממש מתדפק על הדלתות, אני רואה מסכות בכל פינת רחוב וסמטה. חג גדול לילדים, הרי קובע השיר ומיד ממשיך - מסכות...,בכל חנות צעצועים שמכבדת את עצמה מפנים מדפים ארוכים ורחבים עבור המסכות. מכל הצבעים, מכל הגוונים. של חיות, ושל אנשים ושל עב"מים למיניהם.,ישנן גם המסכות שהזאטוטים מביאים איתם מהגן, מכסות בעיקר את העיניים ומשאירות אחריהן פס אדום דקיק לאורך גובה העיניים והן ועד לאוזניים - זכר לגומי שהיו אבותינו מותחים משני צידי המסכה סביב לראש כדי להחזיקה שלא תיפול חלילה וחס.,ישנן המסכות תוצרת בית, ומסכות תוצרת חו"ל. מסכות ומסכות על גבי הררי מסכות. מכל הבא ליד. וישנן גם המסכות המהלכות. המשוחחות. כן, מסכות חיות.,קדושת הפוליטיקלי קורקט,בסך הכל, טבעי לרצות להשתמש במסכה. לפעמים גם לגיטימי לעשות בה שימוש. אחרי הכל, לא תמיד כדאי להראות את פרצופך האמיתי.,ניקח לדוגמא את השוויגער. אשה יקרה וחשובה. ובכל זאת, ביקור שלה בביתך הוא לא הבילוי שאותו את מחפשת לעצמך כשאת זקוקה לקצת שחרור. בעצם, ביקור שלה אצלך הוא בדיוק ההפך משחרור. זהו סוג של עבדות מודרנית, ומלא-מלא לחץ שהילדים יתנהגו יפה. לפחות כמו ילדיה של גיסתך הבכורה.,האם היה כדאי שפנייך ישקפו את הרגשתך וישדרו לשוויגער בדיוק מה את חושבת על הביקור שלה בביתך ועד כמה את מחכה שהיא תחלק כבר לילדים את חפיסות השוקולד ותתנדף לה הלאה? ודאי שלא!,במקרה כזה המסכה עושה שירות מצויין. היא חוסכת מהזולת את העלבון וממך עצמך את הצורך להתמודד עם התוצאות של העלבון הזה. קסמו של הפוליטקלי-קורקט; לומר את מה ש'נכון' לאנשים לשמוע - גרסת הפרצופים.,,מה מסתתר מאחורי המסכה?,אז מה יש לי נגד מסכות? למה אני כל-כך מתקוממת נגדן עד שחג הפורים שלי מזכיר יותר את תענית אסתר שלפניו ומרגיש כמו עינוי מתמשך לנוכח התזכורת לתופעת המסכות שמזדקרת לנגד עיני מכל פינה?,הבעיה שלי היא המסכות הדביקות. כמו האגדה שמספרת על אחד הצדיקים, שכאשר התאוננו בפניו על כך שתלמידיו 'צבועים' הם ורק מתחזים לצדיקים, והלה ייחל שהצבע ייספג בהם. גם המצבות לפעמים נדבקות לפרצופיהם של אנשים ונשים, נשארות שם בדרך קבע. וזה לא בריא בכלל.,אנשים ונשים שעוטים עליהם מסכות תמידיות, ולא מראים לעולם את פרצופם האמיתי גורמים לסבל בעיקר לעצמם. תחשבו על האנשים ה"אולטרה צדיקים" שסביבכם. אלו שתמיד מוכנים לעשות טובה ומחייכים ומחייכים גם כאשר מציקים להם ופוגעים בהם ותמיד הכל "לא סיפור" בשבילם. עכשיו תחשבו עליהם שוב.,נראה לכם שאלו אנשים עם כוחות על-טבעיים? ברצינות? הם התרגלו כל כך למרוח על פניהם את המסכה הנחמדה שהם כבר מגיבים כך באופן אוטומטי. תמיד מוכנים לעשות בשביל אחרים, תמיד מוכנים לעזור ולספוג ולבלוע ולשתוק. גם כשהם לא באמת יכולים. ועם זה הם צריכים להתמודד.,אבל זו הבעיה הקטנה של המסכות הקבועות.,חיה חיים כפולים,חשבו על אנשים שהרגילו את עצמם לכבוש את זהותם מתחת להררי מסכות. שכבות של מייק אפ מטאפורי נמצאים שם תמיד, להסגיר מפני כל העולם את החולשות האנושיות הלגיטימיות שלהם, את היותם יצורי אנוש בעלי רגשות ואמוציות.,,אישה כזו, שלאורך כל היום מסתתרת מאחורי מסכה עבה במיוחד במקום העבודה - לא מסירה אותה מעל פניה כשהיא מגיעה הביתה. בביתה של האישה הזו מתנהלים חיי בית ומשפחה בהם בעלה והילדים מתקשרים עם המסכה שלה. היא עצמה? בכלל לא מצאת שם! חייה (לא)