צליאק היא מחלה שלא מאפשרת לגוף לעכל את גלוטן. אצל חולים אלה גלוטן פוגע בתפקוד התקין של מערכת העיכול ומערכת העצבים.
אצל אנשים שלא חולים בצליאק, אבל סובלים מרגישות לגלוטן, החומר הזה לא גורם לפגיעה מערכתית, אך מוביל לשרשרת ארוכה של תסמינים לא נעימים, דומים לתגובה אלרגית.
אצל אנשים בריאים התגובה לגלוטן לא שונה מתגובה לכל מזון אחר. אך בזכות העובדה כי גלוטן מורכב ברובו מפרוטאינים, או במילים אחרות הינו מקור חשוב מאוד לחלבון, הוא גם מרכיב חיוני בתפריט של אנשים בריאים שמקפידים על תזונה מאוזנת.
נשמע אולי מוזר, אבל מחלת הצליאק, זאת שבעצם מונעת מאנשים לצרוך גלוטן, נמצאה אצל כ- 1% בלבד מכלל אוכלוסיית העולם.
מחלות רבות אחרות שמטילות על אנשים מגבלות כאלה ואחרות ידועות לציבור הרחב הרבה פחות מצליאק, שהיא בפועל מחלה די נדירה.
אז איך קרה שגלוטן שמהווה בעיה בריאותית עבור אחוז זניח כל כך מהאוכלוסייה הפך לאויב גדול של אנשים רבים, בריאים ברובם?
הראשונים שניסו לרכב על גל הפחד מצליאק היו מקצועני הרזיה למיניהם. ההיגיון הפשוט אמר להם שאם אנשים לא יאכלו מוצרים עתירי גלוטן, דוגמת לחם, מאפים, פסטות וכו', הם יצרכו פחות פחמימות וכך ירזו. מכאן הדרך להכרזה על גלוטן כסכנה כללית ומזיק לאומי הייתה קצרה. ואז התחיל בעצם הבלבול הגדול.
סוד ההרזיה בדיאטה ללא גלוטן הוא פשוט מאוד: צמצום מספר הפחמימות בתפריט, שהרי הן ברובן קשורות אצל האדם המודרני במוצרים עתירי גלוטן. לגלוטן עצמו אין ולא היה כל קשר להשמנה או הרזיה.
אך היות והימנעות מגלוטן הוכרזה כמגמה בריאה, מכאן רבים וטובים הסיקו את המסקנה כי גלוטן הוא חומר מזיק. וכאן נולדה גם התופעה של הוצאת הגלוטן מתפריט הילדים, בעיקר תינוקות.
אימהות רבות סבורות כי הוצאת הגלוטן מתפריט הפעוטות מונעת אלרגיות ואף מונעת צליאק. המגמה הזאת הסתברה כמסוכנת ביותר, הרי חלון ההזדמנויות לחשיפת התינוק לגלוטן נפתח דווקא בין 4 ל-7 חודשים. אם בגיל הזה הילד ייחשף לגלוטן בצורת דייסות למשל, הסיכוי שלו לפתח רגישות לגלוטן בגיל מבוגר יותר יורד בצורה משמעותית.
בגיל הזה הגוף לומד ליצר אנזימים מתאימים לעיכול חומרים שונים, ביניהם גלוטן. אם אנחנו מונעים מהגוף הכרות עם גלוטן, אנחנו בעצם לא נותנים לו הזדמנות ללמוד להתמודד אתו.
אצל אנשים שלא חולים בצליאק, אבל סובלים מרגישות לגלוטן, החומר הזה לא גורם לפגיעה מערכתית, אך מוביל לשרשרת ארוכה של תסמינים לא נעימים, דומים לתגובה אלרגית.,אצל אנשים בריאים התגובה לגלוטן לא שונה מתגובה לכל מזון אחר. אך בזכות העובדה כי גלוטן מורכב ברובו מפרוטאינים, או במילים אחרות הינו מקור חשוב מאוד לחלבון, הוא גם מרכיב חיוני בתפריט של אנשים בריאים שמקפידים על תזונה מאוזנת.,נשמע אולי מוזר, אבל מחלת הצליאק, זאת שבעצם מונעת מאנשים לצרוך גלוטן, נמצאה אצל כ- 1% בלבד מכלל אוכלוסיית העולם.,מחלות רבות אחרות שמטילות על אנשים מגבלות כאלה ואחרות ידועות לציבור הרחב הרבה פחות מצליאק, שהיא בפועל מחלה די נדירה.,אז איך קרה שגלוטן שמהווה בעיה בריאותית עבור אחוז זניח כל כך מהאוכלוסייה הפך לאויב גדול של אנשים רבים, בריאים ברובם?,הראשונים שניסו לרכב על גל הפחד מצליאק היו מקצועני הרזיה למיניהם. ההיגיון הפשוט אמר להם שאם אנשים לא יאכלו מוצרים עתירי גלוטן, דוגמת לחם, מאפים, פסטות וכו', הם יצרכו פחות פחמימות וכך ירזו. מכאן הדרך להכרזה על גלוטן כסכנה כללית ומזיק לאומי הייתה קצרה. ואז התחיל בעצם הבלבול הגדול.,סוד ההרזיה בדיאטה ללא גלוטן הוא פשוט מאוד: צמצום מספר הפחמימות בתפריט, שהרי הן ברובן קשורות אצל האדם המודרני במוצרים עתירי גלוטן. לגלוטן עצמו אין ולא היה כל קשר להשמנה או הרזיה.,אך היות והימנעות מגלוטן הוכרזה כמגמה בריאה, מכאן רבים וטובים הסיקו את המסקנה כי גלוטן הוא חומר מזיק. וכאן נולדה גם התופעה של הוצאת הגלוטן מתפריט הילדים, בעיקר תינוקות.,אימהות רבות סבורות כי הוצאת הגלוטן מתפריט הפעוטות מונעת אלרגיות ואף מונעת צליאק. המגמה הזאת הסתברה כמסוכנת ביותר, הרי חלון ההזדמנויות לחשיפת התינוק לגלוטן נפתח דווקא בין 4 ל-7 חודשים. אם בגיל הזה הילד ייחשף לגלוטן בצורת דייסות למשל, הסיכוי שלו לפתח רגישות לגלוטן בגיל מבוגר יותר יורד בצורה משמעותית.,בגיל הזה הגוף לומד ליצר אנזימים מתאימים לעיכול חומרים שונים, ביניהם גלוטן. אם אנחנו מונעים מהגוף הכרות עם גלוטן, אנחנו בעצם לא נותנים לו הזדמנות ללמוד להתמודד אתו.,,בדיקות מעמיקות יותר גם גילו שאנשים שללא צורך בריאותי כלשהו ויתרו על הגלוטן, לעיתים קרובות מתחילים לסבול ממחסור בחלבון. ולא רק בגלל שגלוטן עצמו מהווה מקור חשוב לחלבון, אלא בעיקר בגלל טכנולוגיות יצירת מזון ללא גלוטן.,גלוטן לא נמס במים ומבטיח למוצרים רבים את הפריכות והטעם המוכרים לנו. על מנת שמזון ללא גלוטן ישמור על מרקם וטעם של אוכל רגיל, היצרנים נאלצים להוסיף לתוכו הרבה יותר שומנים וסוכר.,כך שלמרבה הפתעה בהשוואה בין שני מוצרים זהים, אחד רגיל ואחד ללא גלוטן, הסתבר דווקא שמוצרים רבים לא גלוטן כללו בתוכם הרבה יותר פחמימות, שומנים וסוכר בהשוואה למוצר מזון רגיל מאותו סוג. במזון ללא גלוטן גם היה פחות ברזל, סידן וויטמין B.,אך בזמן שאנשים חולים בצליאק מקפידים על דיאטה מיוחדת ודואגים לתפריט מאוזן ותוספי תזונה מתאימים, אנשים בריאים שמחליטים לוותר על "הגלוטן הרע" בלי להבין את מה שעומד מאחורי הוויתור הזה, לרוב צורכים תחליפים של המזון המוכר בלי להקפיד על בדיקות, השוואות ומעקב רפואי.,בעצם אף רופא לא יתמוך בהחלטה לוותר על גלוטן במידה ואין צורך ממשי בכך.
אין קשר בין אוכל נטול גלוטן לבריאות וירידה במשקל (צילום: shutterstock)
בדיקות מעמיקות יותר גם גילו שאנשים שללא צורך בריאותי כלשהו ויתרו על הגלוטן, לעיתים קרובות מתחילים לסבול ממחסור בחלבון. ולא רק בגלל שגלוטן עצמו מהווה מקור חשוב לחלבון, אלא בעיקר בגלל טכנולוגיות יצירת מזון ללא גלוטן.
גלוטן לא נמס במים ומבטיח למוצרים רבים את הפריכות והטעם המוכרים לנו. על מנת שמזון ללא גלוטן ישמור על מרקם וטעם של אוכל רגיל, היצרנים נאלצים להוסיף לתוכו הרבה יותר שומנים וסוכר.
כך שלמרבה הפתעה בהשוואה בין שני מוצרים זהים, אחד רגיל ואחד ללא גלוטן, הסתבר דווקא שמוצרים רבים לא גלוטן כללו בתוכם הרבה יותר פחמימות, שומנים וסוכר בהשוואה למוצר מזון רגיל מאותו סוג. במזון ללא גלוטן גם היה פחות ברזל, סידן וויטמין B.
אך בזמן שאנשים חולים בצליאק מקפידים על דיאטה מיוחדת ודואגים לתפריט מאוזן ותוספי תזונה מתאימים, אנשים בריאים שמחליטים לוותר על "הגלוטן הרע" בלי להבין את מה שעומד מאחורי הוויתור הזה, לרוב צורכים תחליפים של המזון המוכר בלי להקפיד על בדיקות, השוואות ומעקב רפואי.
בעצם אף רופא לא יתמוך בהחלטה לוותר על גלוטן במידה ואין צורך ממשי בכך.
]]>
