נפלה בחלקי הזכות להפגש עם חני לפשיץ , שליחת חב״ד בקטמנדו שנמצאת ב״חופשת מולדת ״ קצרצרה. חני הצליחה לדחוס אותי בלוז המטורף שלה לשיחת קפה. האישה פצצת אנרגיה עם יופי פנימי (וחיצוני) נדיר מלאת עשיה, נדיבות, טוב לב ואהבת אדם באשר הוא.
האמת שזה בלתי אפשרי להכיל את כל העשיה הברוכה של חני ובעלה בקטמנדו בשיחת קפה אחת. ״הבית של חני בקטמנדו" הוא כתובת לכל ישראלי ויהודי בעולם, ברעידת האדמה ובמפולת השלגים האחרונה היא היתה שם בשביל כל הישראלים, עסקה החל באיתורם בהעברת מידע מרגיע לארץ וכלה בכוס תה ובארוחה חמה.
חני אספה אל ביתה מהרחוב ילד עזוב וחבול ללא משפחה, (זה הרגע שכל האיפור בעיניים נמחק לכולנו) היא ובעלה חזקי,(״האיש היקר שלי שבלעדיו אני חצי בן אדם״ ציטוט מדבריה) העניקו לו בית חם ואוהב.
כשחני מדברת אנחנו שותקות, נאלמות ,ונכבשות אל מול קסם העשייה בשליחות חבד ובעיקר בצו הלב.
לא פלא שרבקי הולצברג הי"ד בשיחת סקייפ אחרונה ,כשעתיים לפני הירצחה אמרה לחני:
חני תזכרי שאת מיוחדת!
]]>
