שידוך בלי חרטות: מה בין חרטה לחרדה?

הסיבות שעולות שונות ומגוונות:

- "בכלל לא רציתי אותו, לחצו עלי". האמנם? והלא את ואני שוחחנו, שקלנו וחשבנו אם זה מתאים?
- "הוא בכלל לא בחור מלהיב. אני שווה הרבה יותר ממנו". מעניין מי נתן לך את הרעיון הזה? וגם מה הקשר בין הערך שלך או שלו לשידוך עצמו?
- "לא מוכנה לקבל אותו. יש לו חסרונות..." וגם לך, חמודה.
- "בסוף אני אמָאס עליו... למה כי את תמררי את חייו?
- "איך אעזוב את הבית ואלך לגור עם מישהו שאני בקושי מכירה... "נכון. לוקח זמן להתרגל וזה לא קל.
- "יהיה לי קשה לשאת בעול..." אין ספק. אך יהיה לך ידיד שיפרגן ויעזור.
- "לא יהיה לי יותר מקום בבית ההורים. ישכחו אותי..." בטח!
- "ברגע שאחליט ואומר כן, הכל יתחיל לרוץ מהר מדי..." יש בזה משהו, אך אין ספק שיתמכו בך.
- "קשה לי להיות במרכז העניינים בארוסין או בחתונה..." לא קל, אבל לא נורא. אפשר לתרגל ולהסתדר.

אם נתעמק בסיבות שכתבתי כאן ושעולות מן השטח, נשים לב שרוב החרטות באות מחרדות. החרטה יכולה להיות תוצאה של חרדה או לחץ בלתי רגיל. ככל שהבחורה (או הבחור) נלחצת וחוששת, כך היא עלולה להגיב בחרטה.

באופן ברור אומַר כאן גלויות, החרטה משגעת את כולם. הן את ההורים, הן את האחים/ אחיות, את המשפחה מסביב ובמיוחד את הבת עצמה שלא יודעת את נפשה.

חשוב להבין שהסיבה שנאמרת על ידה, היא לא תמיד הסיבה האמיתית. לפעמים היא אומרת א' ומתכוונת ב'. דוגמא: הבת יכולה להגיד "איך אעזוב את הבית (שהוא המקום הכי מוגן שלי)" ולחשוב "איך אוכל להיות העוגן של ביתי החדש כשאינני יודעת אילו פנים יהיו לו". במקום לרדת לעומק הסיבה שהיא מעלה, חשוב קודם לתת לה להרגע.

הנה כמה דרכי הרגעה

- להקשיב לה מתוך הבנה ואמפטיה. להיות אתה גם אם הקושי לא הובן דיו.
- לא נורא אם היא תעדר מספר ימים מהלימודים או מהעבודה.
- ללכת אתה לשחיה/ להליכה/ לפעילות שהיא אוהבת ו"לשכוח" קצת את השמחה המתקרבת.
- לשקול לבקש מהרופא כדור הרגעה.
- לאפשר לה לשפוך את הלב לפני חברה/ מישהי מהמשפחה/ איש מקצוע.
- אתם ההורים, כדאי גם לכם לבקש עזרה מקצועית.אם אתם תרגעו, זה יעזור גם לה. האמינו לי שלפעמים חלק מהחרדות של הבת נטועות בהיסטריה של ההורים.

מה אסור לעשות?

- לפעול מתוך פזיזות ולקחת החלטות לא שקולות.
- להפוך את הקושי שלה לשיח משפחתי או לפרהסיה.
- לצעוק עליה, לבקר אותה, לסתור את דבריה... כל הדברים האלו עלולים להחריף את הרגשתה.
- בקשת עזרה חשובה מאד. זה לא המקום לחסוך כסף.
ההרגשה שצריכה ללוות אותנו תמיד היא שהבת נשארת אהובה ומוחזקת, יהיה מה שיהיה.

הניה גולדברג היא פסיכותרפיסטית לענייני משפחה ושידוכים בנות הורים זוגות. ניתן לפנות למייל: hgoldberg10@gmail.com