אל תפחד ילד, אל תפחד!

מפחיד היום להסתובב ברחובות, בהחלט מפחיד. אנשים הולכים ועיניהם בגבם, כל רשרוש מאחורי הגב מכניס לטראומה ולריצה מטורפת קדימה. כל צל של אופנוע חולף, נראה כאדם רודף מחזיק סכין, כל ערבי נראה מחבל, הבלבול חוגג והפחד לא עוזב * מה אומרים לילדים ואיך מתגברים על הפחד? (ילדים)

מנוחה פוקס | כיכר השבת |
כולנו פוחדים, לכולנו סיוטים. כולנו זקוקים להרגעת עצמנו ולחיבוק חי ואוהב, אז חישבו לעצמכם מה עובר על ילדיכם. נכון, בעידן הזה של הפחד בו אנו שרויים קשה מאוד מאוד להרגיע ילדים. הם שואלים אם המנקה של המדרגות לא מחבל ואנו מפטירים: "אלו שטויות!" הם שואלים אם בטוח שזה שבונה את הבניין ממול לא יקום להורגם, ואנו מבטיחים שלעולם לא, ומבקשים שקט והרגע.

איך באמת צריך להתייחס לשאלות ילדינו? ומה עלינו לענות להם?

1. התייחסו לילדיכם ברצינות. תמיד חשוב להתייחס אל דבריהם ואליהם באופן מכבד ומעריך, אבל כאן הם ממש ממש צודקים. ההוא מהבניין ממול, שעוד אתמול הגישו לו כוס מים- באמת יכול להיות המחבל הבא. המנקה, שאך אתמול סמכו עליו ואמרו לו 'שלום' במדרגות, עלול להתגלות כאביו של רוצח פוטנציאלי. הם ממש מבינים על מה הם מדברים. ממש. אל תעשו מהם צחוק כשהם שואלים שאלה. אל תעיפו את השאלה המטרידה, כמו שמעיפים זבובים.

2. הם אומרים: 'אבא, אני פוחד ללכת לחנות' ואתם מסיחים את דעתם. אל תעשו זאת. הם פוחדים באמת, ואתם, פשוט פוחדים מהפחד שלהם. נורמלי לפחד, נורמלי שאתם תפחדו ושגם הם. אל תתנו לעצמכם לפחד מדבריהם, תנו להם להביע את פחדיהם במילים.

3. הודו שיש ממה לפחד, אל תכחישו זאת. אל תאמרו לילד: 'עזוב שטויות, מה הוא כבר יכול לעשות לך?' או: 'הדלת נעולה והחלון מסורג, אז מה יש לך?' יש לו ממה לפחד, הסכימו אתו לכך, לאחר שתסכימו תוכלו גם לומר מה שיש לכם לומר, שהדלת נעולה ושהחלון מסורג.

4. אל תרחמו על הילד שהוא פוחד, שהוא עצוב, שהוא נראה מסכן. תנו לו להבין שכולנו כרגע בסירה אחת, מלאי פחדים וחששות, אבל אנו נתגבר. נחפש איך לפחד פחות, איך להיות מסכנים פחות, איך לחיות על אף הכול בנעימים.

5. אל תבטיחו לילדכם שיהיה בסדר, שהכול יעבור, שננצח אותם בעוד רגע, שנכריע אותם בעוד כמה ימים, שנכניע אותם בשבוע הבא והם ייפלו כמו זבובים. הילד בלאו הכי לא יאמין להבטחתכם, אז חבל שתבזבזו אותה.

6. אל תבטיחו לילד מתנה אם לא יפחד או אם יסכים ללכת לאן שאתם שולחים אותו. זו לא דרך נכונה לשכנע ילד, הוא יעשה את הדבר בזכות המתנה באופן חד פעמי, אך לא הועלתם לו לעתיד. אולי להפך, הוא ישתמש ברצונכם הכן לחלק לו מתנות וייבב שוב ושוב שהוא מפחד.

7. אפשרו לילד לדבר, להביע את עצמו, לפרט מה חושב, לקשקש על המצב, לשתף אתכם ברגשותיו. דברו אף אתם עם הילד. שימו את הדברים על השולחן, פרטו באזניו את המחשבות שלכם, הציגו לפניו פתרונות שעוזרים לכם, ספרו לו מה משקיט את ראשכם.

8. קחו קטעים כתובים או מצולמים שאתם בעצמכם רואים כל יום בעתון או במקום אחר, הציגו אותם לפני הילד אם אינם מפחידים מדי ופתחו שיחה על כך. יותר טוב שאתם תפתחו שיחה על קטעים כאלו, תסבירו ותבהירו דברים, מאשר שהוא יראה אותם בבית אחר, בזמן אחר, ביושבו עם אנשים אחרים, האומרים דברים שאתם לא הייתם אומרים, ויכנסו פחדים נוספים לליבו. בחנו את גיל הילד ואת אופיו כשאתם משתפים אותו בדברים.

9. אהבו את ילדיכם כפי שלא אהבתם אותם מימיכם, הם זקוקים לאהבתכם. האהבה מפשירה כל כאב. שמחו את ילדיכם ושמחו יחדיו, השמיעו בביתכם מוזיקה יותר מבעבר, השמיעו סיפורי ילדים הגורמים לחיוך, הפכו את הבית למקום שהילד יאהב להיות בו ולשהות בו, שלא יצטרך את הרחוב.

10. אל תבטיחו לילד שיבואו שוטרים ויפתרו את הבעיות, שיבואו חיילים ויילחמו לנו בהצלחה את כל מלחמותינו, ששרי המדינה יצליחו לנטרל כל פיגוע, כל אלו שכבודם במקומם מונח הם מסייעים לנו ותודתנו להם שלוחה, אבל מה שכן תוכלו להבטיח זה שה' יילחם לנו את מלחמותינו והוא, הכול יכול, הרוצה אך ורק את טובתנו, בוודאי ידאג לנו. למדו את הילד להשתמש בסידור התפילה כהגנה, להשתמש בפיו כדי לבקש על נפשו, ולחבר תפילות אישיות משלו.

שורה אחרונה:
אתם לא חייבים תמיד לדעת מה לענות, אבל אתם בפירוש יכולים להשתתף ולהזדהות. השקט הנפשי של ילדיכם ושלכם ממש תלוי בתגובותיכם.

איך באמת צריך להתייחס לשאלות ילדינו? ומה עלינו לענות להם?,1. התייחסו לילדיכם ברצינות. תמיד חשוב להתייחס אל דבריהם ואליהם באופן מכבד ומעריך, אבל כאן הם ממש ממש צודקים. ההוא מהבניין ממול, שעוד אתמול הגישו לו כוס מים- באמת יכול להיות המחבל הבא. המנקה, שאך אתמול סמכו עליו ואמרו לו 'שלום' במדרגות, עלול להתגלות כאביו של רוצח פוטנציאלי. הם ממש מבינים על מה הם מדברים. ממש. אל תעשו מהם צחוק כשהם שואלים שאלה. אל תעיפו את השאלה המטרידה, כמו שמעיפים זבובים.,2. הם אומרים: 'אבא, אני פוחד ללכת לחנות' ואתם מסיחים את דעתם. אל תעשו זאת. הם פוחדים באמת, ואתם, פשוט פוחדים מהפחד שלהם. נורמלי לפחד, נורמלי שאתם תפחדו ושגם הם. אל תתנו לעצמכם לפחד מדבריהם, תנו להם להביע את פחדיהם במילים.,3. הודו שיש ממה לפחד, אל תכחישו זאת. אל תאמרו לילד: 'עזוב שטויות, מה הוא כבר יכול לעשות לך?' או: 'הדלת נעולה והחלון מסורג, אז מה יש לך?' יש לו ממה לפחד, הסכימו אתו לכך, לאחר שתסכימו תוכלו גם לומר מה שיש לכם לומר, שהדלת נעולה ושהחלון מסורג.,4. אל תרחמו על הילד שהוא פוחד, שהוא עצוב, שהוא נראה מסכן. תנו לו להבין שכולנו כרגע בסירה אחת, מלאי פחדים וחששות, אבל אנו נתגבר. נחפש איך לפחד פחות, איך להיות מסכנים פחות, איך לחיות על אף הכול בנעימים.,5. אל תבטיחו לילדכם שיהיה בסדר, שהכול יעבור, שננצח אותם בעוד רגע, שנכריע אותם בעוד כמה ימים, שנכניע אותם בשבוע הבא והם ייפלו כמו זבובים. הילד בלאו הכי לא יאמין להבטחתכם, אז חבל שתבזבזו אותה.,6. אל תבטיחו לילד מתנה אם לא יפחד או אם יסכים ללכת לאן שאתם שולחים אותו. זו לא דרך נכונה לשכנע ילד, הוא יעשה את הדבר בזכות המתנה באופן חד פעמי, אך לא הועלתם לו לעתיד. אולי להפך, הוא ישתמש ברצונכם הכן לחלק לו מתנות וייבב שוב ושוב שהוא מפחד.,7. אפשרו לילד לדבר, להביע את עצמו, לפרט מה חושב, לקשקש על המצב, לשתף אתכם ברגשותיו. דברו אף אתם עם הילד. שימו את הדברים על השולחן, פרטו באזניו את המחשבות שלכם, הציגו לפניו פתרונות שעוזרים לכם, ספרו לו מה משקיט את ראשכם.,8. קחו קטעים כתובים או מצולמים שאתם בעצמכם רואים כל יום בעתון או במקום אחר, הציגו אותם לפני הילד אם אינם מפחידים מדי ופתחו שיחה על כך. יותר טוב שאתם תפתחו שיחה על קטעים כאלו, תסבירו ותבהירו דברים, מאשר שהוא יראה אותם בבית אחר, בזמן אחר, ביושבו עם אנשים אחרים, האומרים דברים שאתם לא הייתם אומרים, ויכנסו פחדים נוספים לליבו. בחנו את גיל הילד ואת אופיו כשאתם משתפים אותו בדברים.,9. אהבו את ילדיכם כפי שלא אהבתם אותם מימיכם, הם זקוקים לאהבתכם. האהבה מפשירה כל כאב. שמחו את ילדיכם ושמחו יחדיו, השמיעו בביתכם מוזיקה יותר מבעבר, השמיעו סיפורי ילדים הגורמים לחיוך, הפכו את הבית למקום שהילד יאהב להיות בו ולשהות בו, שלא יצטרך את הרחוב.,10. אל תבטיחו לילד שיבואו שוטרים ויפתרו את הבעיות, שיבואו חיילים ויילחמו לנו בהצלחה את כל מלחמותינו, ששרי המדינה יצליחו לנטרל כל פיגוע, כל אלו שכבודם במקומם מונח הם מסייעים לנו ותודתנו להם שלוחה, אבל מה שכן תוכלו להבטיח זה שה' יילחם לנו את מלחמותינו והוא, הכול יכול, הרוצה אך ורק את טובתנו, בוודאי ידאג לנו. למדו את הילד להשתמש בסידור התפילה כהגנה, להשתמש בפיו כדי לבקש על נפשו, ולחבר תפילות אישיות משלו.,שורה אחרונה:אתם לא חייבים תמיד לדעת מה לענות, אבל אתם בפירוש יכולים להשתתף ולהזדהות. השקט הנפשי של ילדיכם ושלכם ממש תלוי בתגובותיכם.,,‏מנוחה פוקס סופרת וכותבת, מנחת הורים ומטפלת משפחתית. fuxm@inter.net.il
‏מנוחה פוקס סופרת וכותבת, מנחת הורים ומטפלת משפחתית. fuxm@inter.net.il]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית