כשמתחתנים הכל מקסים, ורוד, ציפורי דרור של ממש ואז בא הילד הראשון. הלך החופש, הלכו היציאות, והגיעו החרדות.
נכון? לא נכון. אפשר לצאת ולבלות גם כשיש ילד ועוד ילד ועוד ועוד... אבל כדאי שתשימי לב 'לנקודת הפרידה' (ילדים)
כהורים, לא כולנו יודעים כי ילדנו מבוטחים בביטוח "תאונות תלמידים" 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, גם מחוץ לשעות ביה"ס וגנים, בחופשות, בחגים, בארץ ולעתים אף בחו"ל. יש מקרים שמפתיעים אותנו בחיים, כדאי לקרא ולהיות מוכנים
הרבה פעמים אנו מנסים להעביר לילדינו מסרים מהחיים, השפה שאנו המבוגרים מגישים אותה לילדנו לא תמיד מובנית להם. אם נשתמש בעולמם ונשליך את המסר בצורה המתאימה עבורם, המסרים יובנו להם יותר (חינוך ילדים)
תפקידם של ההורים לחנך את הצאצאים לעין טובה ויד רחבה * איך עושים את זה? והופכים יצור אנוכי ומרוכז בעצמו לנדיב שמתחשב בסביבה - ראיון מרתק עם מחברת רבי המכר "סיפורים מתוך הלב של אורי" ו"סיפורים מתוך הלב של אמא" (ילדים)
יציבות הקשר של ההורים היא גורם ראשוני בהענקת תחושת מוגנות וערך עצמי אצל ילדים. אין חיוני יותר לנפשו של הילד מלחוות את הוריו מכבדים ואוהבים זה את זה. ילד שזו התמונה המשפחתית שלו יוכל לצאת ללמוד, לשחק ולהתחבר בכיף. למה, בעצם?
היא נחשבת לתסמונת השנייה השכיחה אחרי תסמונת דאון, היא גנטית וגורמת לפיגור ואוטיזם. אז במה בעצם מדובר, והאם יש אפשרות למנוע אותה? כל הפרטים על ה-x השביר (ילדים)
"אמא, מה יהיה אם חלילה תהיי חולה ותמותי? מי ידאג לנו? מי יבשל? מי יכין עם ברכי שעורי בית?". התגובה הקיצונית של בת 10 לגירושי הוריה. מתגרשים? זכותכם! אך זכרו: מהחובה כהורים לא מתגרשים (ילדים)
קוראים לי דיני ואני ג'ינ'גית. כן אמיתית, לא חלודה, לא חצי בלונדה, ממש ג'ינג'ית עם נמשים מפוזרים על כל הפנים. הריסים והגבות שלי גם בצבע כתום גזר. כן זו אני, ג'ינג'ית! מתוך יומנה של דיני (ילדים)
האמא שהתקשרה ליועצת המשפחתית ברדיו הייתה מודאגת. בת השלוש לא מתחלקת בצעצועיה עם אחיה ועם חברים. בחורה בת שלוש שלא מסוגלת להתחלק בבובה! איך נפלה תקלה שכזו בבית שכולו אזרחות טובה?
ידע כל הורה מה קורה לו כשהוא רואה על צג הטלפון את שמו של מנהל/ת בית הספר. למה זה חשוב? כי התחושה הראשונית יש לה קשר מובהק לתגובה שתבוא אחר כך, ואולי זיהוי מוקדם ימתן אותה?
היא נקשה בחזקה על הדלת הלבנה הברזילית וקראה: "אלישבע. אלישבע"!
אבל אלישבע לא פתחה. סיפור מרתק על דודה ואחיינית שנישאה לא מכבר, העומדת בפני התלבטות קשה "האם לפתוח את הדלת לדודתה? ומה עומד מאחורי זה?
בהחלטה לתרגל אימהות טובה, דבר שלא עלה בדעתי לעשות עם הילדים שקדמו לה. רשמתי את בת הארבע שלי לקבוצת לימוד שחייה במתכונת אמא-בת. ימי רביעי הפכו לציר סביבו נעים חייה של בעלת הבית שלי, סיוט איכותי
איך לומדים לאהוב כל אחד, גם כשזה קשה מאוד? הדרך ל"ואהבת לרעך כמוך" עוברת בהעצמה רגשית של הזולת. בפרשת השבוע אנו לומדים על המצווה הבסיסית: "ואהבת לרעך כמוך". אבי אברהם - חובה עלינו לאהוב את ילדינו בכל מצב
כאימהות או כמחנכות ישנה תחושה "זהו, זה הבן שלי, זו "המתנה" שקיבלתי. אלו התלמידים שלי, מה אני יכולה עוד לעשות? אלו הנתונים של שלהם ועם זה אני מתמודדת. ואולי לא? יש מצבים בחיים של "מתנות" מורכבות, כמו שכול, יתמות אובדן יקירים, ילדים בעלי צרכים מיוחדים, בעיות בריאות, סכרת נעורים, בעיות קשב וריכוז , בעיות חברתיות ועוד. כיצד מקדמים ילדים כאלו לכיוון אופק מזהיר ומבטיח?
הגשמת החלומות שלנו עוברת דרך הילדים שלנו, לפעמים אנו רוצים להגשים את החלומות שנמנעו מאיתנו, דרכם. קשה לנו לקבל כשלון או אי הצלחה שלהם, אך חשוב שנזכור לא תמיד ילד שלא משיג ציונים טובים הוא ילד 'לא מוצלח'. הרבה פעמים יוצא שדווקא השובבים ואלו שעשו להורים שלהם 'בית ספר' מצליחים מאד בחיים האמתיים
בשמחה תמיד? איך? "מצווה גדולה להיות בשמחה" זה קצת כמו להגיד, מצווה גדולה לברוח לשבוע של חופשת חורף לבית מלון חמישה כוכבים בים המלח. למה מצווה? מי שטוב לו בכיס ושמייח-שייסע ומי שרע לו, מה כבר יעזור ש"מצוה"? לשמוח כשקשה? זה לא דבר והיפוכו? כנראה שלא
הסיפור שהפעם יסופר פה, החל להתרחש לפני חמש עשרה שנה, באביב יפה אחד, כאשר לי הייתה רק תינוקת אחת, בת שנה. תינוקת בגיל המתוק ההוא, שבו לא מתביישים להגיד רק את האמת. ללכת רק אחרי הלב. ולעשות רק מה שבאמת רוצים. כלומר. לאהוב את אבא יותר מאימא מטעמים השמורים רק במוחם התינוקי (ילדים)