ר' עקיבא ידוע באמרה שלו "ואהבת לרעך כמוך" הוא "כלל גדול בתורה". אחד המקומות שבהם אנו רואים יישום של כלל זה הוא במשנה בבבא קמא. המשנה שם דנה בשאלה כמה חייבים לשלם עבור "בושת" שאדם בייש את חברו. המשנה מביאה תחילה את דברי רבי יהודה בשם רבי יוסי שהכל הולך לפי קומתו של האדם. אדם בעל שיעור קומה גדול יותר מתבייש יותר מאדם בעל שיעור קומה נמוך. ר' עקיבא חולק ואומר "אפי' עניים שבישראל רואין אותם כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם שהם בני אברהם יצחק ויעקב".
לאחר מכן, המשנה מספרת לנו את סיפורו של אדם שהסיר כיסוי ראש של אישה ור' עקיבא גרם לו לשלם 400 זוז. המבייש הביא עדים לרגל אחרי האישה וראה שהיא עצמה חושפת את שערה ולכן טען שהוא כלל לא בייש אותה בזה שהוא הוריד לה את כיסוי הראש. אמר ר' עקיבא שזה לא משנה והוא חייב לשלם את בושתה שכן גם אם אנשים רוצים לבזות את עצמם, אין לנו זכות להשמיץ ולבזות אותם.
משמעות דברי ר' עקיבא הם ש"ואהבת לרעך כמוך" פירושו, להעריך אנשים אחרים, לפעמים יותר ממה שהם מעריכים את עצמם.