בסיפור המפורסם של משה המכה בסלע במקום לדבר אליו, שהיו מים שהתפשטו בצורה ניסית. אף שמשה לא דייק כמו שה' אמר לו, המים עדיין זורמים בברכה. ה"משך חכמה" מסביר בצורה מעמיקה שהאושר האמיתי של ברכה אינו משתקף רק בכמותה, אלא באיכותה.
לדברי "המשך חכמה", חשוב להבין שהברכה שאנו מקבלים מאת ה', שמבוססת על רצון ה', אינה מוערכת בעיקר על פי כמותה. הברכה מוערכת בעיקר על פי איכותה והטוב שהיא מביאה. במקרה של המים מהסלע, אף שהיה הרבה מים שיצאו, האיכות שלהם הייתה חלשה. גם אם אפשר היה לשתות מהמים, העם עדיין היה צמא ולא היה להם שביעות רצון.
הסיפור מדגיש את הרעיון העמוק שהברכות אינן מוערכות רק על פי הכמות שלהן. זה לא משנה אם לאדם יש הרבה מדבר מסוים, אם זה לא מספק את צרכיו ואינו מביא לו שביעות רצון אמיתית. מקרה זה מלמד אותנו שהברכות שאנחנו מקבלים צריכות להיות מוערכות על פי יכולתן למלא את צרכינו האמיתיים ולהביא לנו שביעות רצון אמיתית.
גם במקרה של המן, המזון הניסי שהופקד לישראל במדבר, כל אחד קיבל את אותה כמות, אך חוויותיהם והערכתם של כל אחד היו שונות. זה מדגיש את הערך האמיתי של ברכה, שאינו מוגדר רק על פי כמותה, אלא גם על פי דרך התקבלותה וההערכה של המקבל.
לכן, אנחנו מוזמנים להבין שלעיתים פחות הוא באמת יותר חשוב לקבל את הברכות שיש לנו, גם אם הן לא רבות מידי במראה החיצוני, כל עוד הן מסוגלות למלא את צרכינו האמיתיים ולהביא לנו שביעות רצון אמיתי. האושר האמיתי של הברכות אינו תלוי רק בכמות, אלא ביכולת למצוא שביעות רצון בתוך הברכות שאנחנו מקבלים. לכן, בתום הלימוד החשוב הזה, ניתן להבטיח לעצמנו שנהיה מודעים לאיכות הברכות והמתנות שאנחנו מקבלים. נשמור על השמחה והתודה גם על הדברים הקטנים והפחות בולטים בחיינו. ובכך, נוכל לחיות חיים מלאים בשביעות רצון ומענה לצרכינו האמיתיים.
[18.6, 19:36] rab esw: *המעט גם יכול להיות יותר*
באירוע המפורסם של משה המכה בסלע במקום לדבר אליו, מים רבים יצאו מהסלע וזרמו בברכה בצורה ניסית. והשאלה שמתבקשת היא הרי משה לא עשה את מה שה' אמר לו לעשות הוא נצטווה לדבר אל הסלע, במטרה להוציא ממנו מים ובמקום זאת הוא בוחר להכות בסלע, אז מדוע בכל זאת ה'
"המשך חכמה" מסביר , שחשוב להבין שהברכה שאנו מקבלים מאת ה', אינה מוערכת בעיקר על פי כמותה. הברכה מוערכת בעיקר על פי איכותה והטוב שהיא מביאה. במקרה של המים מהסלע, אף שהיה הרבה מים שיצאו, האיכות שלהם הייתה ירודה . גם אם אפשר היה לשתות מהמים, העם עדיין היה צמא.
הסיפור מדגיש את הרעיון העמוק שהברכות אינן מוערכות רק על פי כמותן. זה לא משנה אם לאדם יש הרבה מדבר מסוים, אם זה לא מספק את צרכיו ואינו מביא לשביעות רצונו האמיתית. מקרה זה מלמד אותנו שהברכות שאנחנו מקבלים צריכות להיות מוערכות על פי יכולתן למלא את הצרכים האמיתיים ולהביא לנו שביעות רצון אמיתית.
גם במקרה של המן, המזון הניסי שירד משמיים ששה ימים בשבוע כדי להזין את עם ישראל במדבר, כל אחד קיבל את אותה כמות של המן , אך חוויותיהם והערכתם של כל אחד היו שונות. זה מדגיש את הערך האמיתי של הברכה, שאינה מוגדרת רק על פי כמותה, אלא גם על פי דרך התקבלותה וההערכה של המקבל.
לכן, מהתיאור של משה המכה בסלע אנחנו מוזמנים להבין שלעיתים הפחות הוא באמת יותר . האושר האמיתי של הברכות אינו תלוי רק בכמות, אלא ביכולת למצוא שביעות רצון בתוך הברכות כדברי חז"ל איזהו עשיר השמח בחלקו. נשמור על השמחה והתודה גם על הדברים הקטנים והפחות בולטים בחיינו. ובכך, נוכל לחיות חיים מלאים בשביעות רצון ומענה לצרכינו האמיתיים.