מפרשת בלק אנחנו לומדים יסוד חשוב ביותר. הפרשה שלנו מספרת על בלעם שהכה את אתונו לאחר שהיא סוטה מהדרך ואינה סרה להוראותיו. המלאך מוכיח את בלעם על התנהגותו. בלעם משיב בזו הלשון "חטאתי".
נשאלת השאלה הרי בלעם לא ידע מכך שהמלאך ניצב בדרכו ומה איפוא היה החטא?
אלא שמתשובת בלעם אנו למדים יסוד נפלא. בלעם היה נביא גוי שנשכר על ידי בלק מלך מואב לקלל את בני ישראל. בדרך למשימה, מלאך ה' פעל למנוע ממנו להמשיך. האתון של בלעם ראתה את המלאך וניסתה להתחמק מהמלאך, אבל בלעם הכה את אתונו כדי שתמשיך בדרכה. אחרי שהאתון דיברה אל בלעם, ה' פתח את עיני בלעם והוא ראה את המלאך. המלאך אמר לבלעם שהוא היה מוכן להרוג אותו אילו אתונו לא היתה משנה את הדרך. בלעם הודה בחטאו והשיב שאמר את שאמר מכיון שלא ידע על נוכחות המלאך "חטאתי כי לא ידעתי".
מסופר על רב' חיים צאנזר (שגר בעיר ברוד לפני כ-300 שנים) ענה לאחד מבני קהילתו שנמנע מלסייע לבן קהילה אחר שהיה שרוי בצרה, מפאת שלטענתו לא ידע בצרת חבירו, כי "העדר ידיעה", הוא הוא החטא (ואת זה ניתן ללמוד מהמילים - "חטאתי כי לא ידעתי").
רב' חיים צאנזר היה אחד מחשובי הרבנים בחסידות. הוא היה מומחה בתורה, בתלמוד, בהלכה, בדרש, בחשבון, באסטרונומיה, בריפוי, בשירה, במוסיקה, ובשח. הוא היה מנהיג של אלפי חסידים. הוא שאל את אחד מרבני העיר שלו, שנחשב לחבר שלו, מדוע הוא לא משתתף בענייני העניים שבעיר, הרב אמר שהוא לא מודע למשבר שעברו. רב חיים אמר לו ש"חוסר מודעות" הוא שלעצמו חטא.
כולנו עושים טעויות, אבל כשזה משפיע על אחרים, העדר-הידיעה אינו תירוץ, ובמיוחד ביחס למנהיגים שלנו. זו החובה שלהם להיות מעורבים ולוודא באופן פעיל שהם מודעים היטב למצבים חברתיים, למה שקורה בשטח, ומה הצרכים של האנשים.