תאר לך, שהיית מתייחס ככה אל ספר אחד - מחמישה חומשי תורה. לדבר שבעצם אין לו ערך, כי אין דבר שמשתווה לערך שלו..כי זו המתנה שקיבלנו מ"ידיו" של זה שיצר אותנו. את המתנה שקיבלנו ממנו בכדי לחיות אותנו, לסכם את כל מה שעברנו בהסטוריה שלנו.
תאר לך, היית מתייחס אליה לפחות לפחות כמו המכשיר שיושב לך בכיס ובסך הכל מחזיק כמה וכמה תמונות שלך שיש וכמה שיחות וכמה מספרים.. התורה מחזיקה אותך, הופכת אותך בעצם למישהו שקיבל אותה ושמע את הקולות וראה את המילים..
התורה, שנותנת ללב היהודי שלך לפעום לנשמה שלך להאיר, בלעדיה אתה כלום.. אתה רק עוד אדם..היא הופכת אותך למי ומה שאתה, ליהודי שקיבלה מתנה ייחודית מהאבא שלו, היא הטעינה שלך בעצם לנשמה היהודית שלך, היא הוויז שלך לאבא שלך. היא הכח שלך הלייקים שלך כי אתה יהודי!
ואינך יכול בלעדיה..
תחשוב שהיית מקדיש לה, 10% ממה שאתה מקדיש לפלאפון שלך.תחשוב שהיית אומר "איפה היא אמהל'ה אני לא זז מכאן עד שהיא אצלי בי. זו שהיית נרדם מתוך עיון בתוכה זו שהיית קם בבוקר ומביט בה בתקווה לקבל ממנה איזה סימן ולקבל חיות ממנה.
אתה לא תקבל ממנה הודעה ולא לייקים, אתה תקבל ממנה הודעה מאלוקים מהאבא שלך שמחכה רק שתזכר טיפה מהטוב שהוא עשה לך.. אתה לא תקבל לייק, אתה תקבל לב שלם של יהודי שעשה ועושה ומעריך את המתנה שאלוקים נתן לו,א ת הג'י.פי. אס לאבא.
אז כן, לו רק.. לו רק היינו מתייחסים אליה, כאל האוצר הכי גדול בעולם. כאל המכשיר הכי נבזה ומגעיל שעוד כמה חודשים יצא חדש ומשוכלל ממנו.. יותר מהתורה לא יצא משהו משוכלל וחכם. אבל עדיין, היית מתייחס אליה? כמו אל האייפון שלך?
]]>