נכון, לפני שישים וחמש שנים, כשנפטר מרן החזו"א, בעיות הדור לא היו נראות כמו בעיות הדור שלנו. לא היו סמארטפונים ולא אינטרנט, הציבור היה קטן, ניסה לשרוד ולשמור על עצמו מול יצר הרע שונה לגמרי מהדור שלנו. ובכל זאת, עקרונות החינוך שהתווה החזו"א, בספר ובהוראות שאמר, נותנים גם היום מבט אמיץ וחיובי מול נוער בסיכון.
כבר יצא לי בסדנאות רבות שערכתי, וגם בספר שיצא לאור לא מזמן ('בוסר המלאכים') לצטט ולהביא את דבריו. בדרך כלל ההורים מופתעים, אך כאשר הם מצליחים ליישם את הגישה, רואים תוצאות, ומצליחים לגרום לילדיהם לעזוב את החוצפה וההתרסה ולהתחיל דרך חדשה...
אז הנה 5 ציטוטים מהחזו"א בנושא נוער מתבגר:
1 – בספר 'מעשה איש', (חלק א' עמ' ע"ב) מובא הציטוט הבא:
כשעלתה על הפרק שאלת היחסים בין הורים לילדים שיצאו לתרבות רעה, רחמ"ל, אמר: שינסו למשכם בעבותות של אהבה ולא לדחותם, חלילה.
עבותות של אהבה. זה לא איזה פתגם מודרני, למעשה זה ממש פסוק (הושע י"א ד'): "בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם, בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה". יש לנו כאן נער שמבט ראשון נראה חצוף, רשע, כפוי טובה. ראוי היה להתייחס אליו אולי בהתאם, לדחות אותו, כדי שלא לתת לו לגיטימציה, כדי שהאחרים יראו וייראו. אבל לא כך אומר החזו"א. החזו"א התיחס אליו בגישה אחרת, הוא רואה את הנער הזה כטובע, נאבק בגלי הדחיה, וסובר שיש רק חבל אחד שיכול להציל אותו. ממה עשוי החבל הזה? החבל עשוי מעבותות של אהבה. זו התרופה למחלה! הדחייה לא מועילה, רק מחמירה את המצב, ולכן מזה צריך להתרחק ('ולא לדחותו כלל'), לעומת זה, האהבה היא התרופה. אז מעבר למלחמות הדת הציבוריות שבהן החזו"א לחם ללא פשרות להעמיד חומת הדת, מול נער מבולבל, לא יועילו כלי הדחיה, אלא צריך סט כלים אחר לגמרי מעולם האהבה.
2 – היה מקום לומר שזו הוראה פרטית לאדם אחד ואין כאן הוראה לרבים, אך גם בספר עצמו (חזו"א יו"ד ב' ט"ז) כך כותב הרב:
אין דין 'מורידין' [הנאמר באפיקורסין] אלא בזמן שהשגחתו יתברך גלויה, כמו בזמן שהיו ניסים מצויים, ומשמש בת-קול, וצדיקי הדור תחת השגחה פרטית הנראית לעין כל, והכופרין אז הוא בנליזות מיוחדת בהטיית היצר לתאוות ולהפקרות, ואז היה ביעור הרשעים - גדרו של עולם... אבל בזמן ההעלם, שנכרתה האמונה מן דלת העם, אין במעשה ההורדה גדר הפרצה אלא הוספת הפרצה, שיהיה בעיניהם כמעשה השחתה ואלימות ח"ו. וכיון שכל עצמינו לתקן, אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון, ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת."
שוב עבותות אהבה, והפעם מתוך סברא: אנו לתקן באנו, ואם ננהג ביד קשה, אף על פי שזה אולי מה שראוי לעשות, אבל כאן זה לא יועיל אלא יזיק, ובמקום לתקן, שזה תפקידנו בעולם, נמצינו מקלקלים, ואם כן עדיף לחדול מכך (על אף שזה הפסק בשולחן ערוך), ולהחזירם בעבותות אהבה...
תוספת חידוש שכתובה כאן, שיש איזה סקאלה של 'הסתר-פנים' שבדור כמדד להזדה של הנער, ככל שיש יותר השגחה כך העבירות מיוחסות לנליזות מיוחדת, וככל שיש פחות השגחה, העבירות מיוחסות יותר לשגגה או אולי אפילו אונס, וממילא עונשים לא יועילו כאן כלל, אלא רק עבותות של אהבה יכולות להועיל להחזיר: קשר טוב וחברי של ההורים, לא ביקורתי ולא שיפוטי, אלא חם, מכיל ומחבק, בצירוף הרבה סבלנות ותפילות, זה מה שיחזיר אותם בעזרת השם, ויעלה אותם לדרך העולה בית השם.
3 – ובכל זאת, יש לתהות אם אין בכך לגיטימציה להנהגות שלילות, ממש שאלה של "לפני עור", שהנער החוטא יקבל מאיתנו יחס חם ואוהב. ושוב, יש בכך הוראה פרטית, מעשה רב, כפי שמובא בספר 'מעשה איש' (ח"א עמ' ע"ב):
מעשה באב, שבנו נידרדר להיות מחלל שבת בפרהסיא. ולימים הגיע בנו בבקשה שירכוש בעדו מכונית נוסעים. אמר האב שמוכן לכך בתנאי שיבטיח לבל יסע בשבתות. הבן סירב להבטיח, והמתיחות ביניהם גדלה. כשהגיע הדבר אל רבינו, שלח אל האב לייעצו שבמקרה זה כדאי שיתן את המכונית לבנו ללא שום תנאי, כי דוקא בדרך זו - תגדל השפעתו עליו..
ושוב, מרן החזו"א ידע היטב על הבעיה לסייע לדבר עבירה, אך בכל זאת, הוא הבין שבמצב כזה, האנטי והדחיה שודאי יווצר בגלל התנאי הדתי הזה, יעכב את ההשפעה והקשר של האב לבנו, ולא זו הדרך למשכו בחזרה באהבה. זהו פסק מחודש, שמניח שאיכות הקשר בין האב לבנו היא זו שתגרום לו בטווח הרחוק לחזור, ולכן בינתיים – מותר להתעלם מהרע, "והתעלמת" זה לא רק כלל בהשבת אבידה אלא גם בחינוך (כפי שכבר מלמד אותנו הרשב"א), ולחזק את הקשר, וזה מה שעוד יחזיר את הנער.
4 – ולסיום - תפילות! כולם יודעים כמה חשוב להתפלל על הצלחת הילדים, אבל החזו"א לא הסתפק רק בתפילות המקובלות אלא תיקן תפילה מיוחדת, שאותה המליץ לומר (או"ח סי' קל"ז סק"ה ובאגרותיו ח"א סי' ע"ד וח"ג סי' כ"ג): 'יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתרחם על בני (פלוני), ותהפוך את לבבו לאהבה וליראה את שמך, לשקוד בתורתך הקדושה, ותסיר ממנו כל הסיבות המונעות אותו משקידת תורתך הקדושה, ותכין את כל הסיבות המביאות לתורתך הקדושה, כי אתה שומע תפילה וכו'. מומלץ להדפיס או לכתוב בסידור...
הורים שמתמודדים מול נוער בסיכון מתקשים לפעמים להכיל הנהגות חצופות של ילדיהם. קשה לבוא אליהם בטענות, זה מצב נורא, קורע לב, קשה יותר מגוג ומגוג, ולכן אפשר להבין את תגובתם שעלולה להיות מתלהמת, חסרת פשרות.
ובכל זאת, צריך לזכור. מרן החזו"א הורה שתגובות שכאלה אינן רצויות, הן לא יקדמו את המצב של הנער. יש עוד ציטוטים רבים מרבנים אחרים ברוח זו, שהמכנה המשותף של כולם הוא גישה שמעודדת קשר טוב ומכיל, סבלני ואוהב.
יש עוד הרבה מה להאריך בהסבר דבריו, וקצת ניסינו, ככל שידינו מגעת, לבארם בספר: "בוסר המלאכים", ומי שירצה להעמיק עוד בסוגיא ודאי מוזמן לעיין שם, אבל גם בלי להבין לעומק איך פועלת התרופה, יש לנו הוראות ברורות מהחזו"א, שכך ראוי לנהוג.
יהי רצון שנזכה כולנו לרוב נחת מכל הבנים והבנות!
הרב דן טיומקין, מחבר הספר 'בוסר המלאכים', ומעביר סדנאות להורים בתחום זה.