איך מגיבים ילדים להורים גרושים?

הורים גרושים..

ואני? רק רציתי לספר לה איך בשנה האחרונה הצחוק שלנו חזר לתוך הבית. איך היה נראה המטבח שלי היום כשאלה ולוּלה [החברה הטובה שלה] הכינו עוגיות ביחד. איך הן שכבו על הרצפה וצחקו בלי לנשום ממשהו טיפשי כל כך שלא הבנתי.. איך היום בערב עמדתי על תקן 'אחראית מטבח': "אמא כפית - אמא כוסות - אמא שתיה - אמא שוקו.." והכנתי שלוש חביתות-לא-מקושקשות-לא-שרופות וסלט, ומהחלון במטבח שלנו נכנס אויר נקי מההרים.,רציתי לספר לה, איך נועה, הבת הגדולה האהובה שלי, נכנסה הביתה ואמרה לחברה בטלפון: "טוב, אני צריכה לסיים, אני אוכלת עם כל המשפחה שלי עכשיו". המשפחה שלה עכשיו זו אמא שלה ואחותה הקטנה + חברה, אבל כן, נהיינו משפחה שכזו..,,רציתי להסביר לה, איך הביחד שלנו הוא נכון פתאום. איך רציתי לתפוס את הרגע הזה היום, של נועה ואלה [הבנות שלי], שרות ללא הפסקה שירים מסרט חדש שיצא. קצת מזייפות, קצת צוחקות, אבל כל כך משוחררות. איך רציתי לתפוס את הרגע הזה בכל הכח, ולחבק אותו, ולשמור אותו בקופסה לימים מעוננים נורא. ימים שבהם אני רק שואלת: "בשביל מה?",רציתי לומר גם, שאני היום לא מבינה, איך אפשר לחיות בבית בלי אהבה, ואיך, איך אפשר לחיות בבית עם זוגיות לא נכונה?? איך אפשר לחיות בבית עם מתח וסודות שחונקים.. ואיך ילדים סופגים את הסודות האלו, ונושמים את הצער הזה והכאב הזה, ונסגרים להם, כמו פרחים שגדלים בלי מים ואור.,איך אמא יכולה להיות אמא כשהיא כל כך עצובה?,אז כן, זה לא תמיד קל. משפחה עם אם יחידנית זו משפחה מסוג שונה. אבל אני היום יודעת איך האוויר הזה הנקי, שזורם מחדר לחדר, מרגיש לפעמים כמו רוח טובה שבאה מן הים. רוח שפותחת אותך מיום ליום, ומחברת אותך לאדמה. רוח שמחברת אותי לחיים האחרים האלו, השונים, המאתגרים, היצירתיים.,אז מה שאלת? "האם הבנות שלי מסכנות?" לא יקירה, הן לא. הן רק קצת אחרות, מיוחדות. וכל כך כל כך נסיכות., ,מאיה א. היא גרושה, אם לשתיים, ובעלת הבלוג: 'רק אחת – הבלוג של מאיה'