שני דו"חות פורסמו בשבוע שעבר, ושניהם מדברים על האוכלוסייה הנזקקת לסיוע בישראל, משני צדדים: הדו"ח הראשון, והמרכזי, הוא דו"ח העוני של המוסד לביטוח הלאומי, שמדבר על כך ש-1.9 מיליון ישראלים חיים מתחת לקו העוני, כאשר להגדרה זו נכנס כל אדם שמקבל שכר נמוך מ-2,800 שקלים בחודש.
הדו"ח השני הוא כעין "תגובת נגד" לעניין: דו"ח ארגון "לקט ישראל", שמספר על כמויות האוכל הגבוהות שנזרקות לפח, אע"פ שמדובר באוכל נקי, טוב ומתאים למאכל כל אדם.
ענת פרידמן קולס, סמנכ"לית השיווק בארגון "לקט ישראל", אמרה לרפאל כהן ב'תוכנית הכלכלית' כי הסיוע שלכם מגיע לכרבע מיליון נזקקים מדי שבוע, 25% מהם חרדים, אך עם טיפה התגייסות ממשלתית המספר יכול להגדיל את עצמו משמעותית - ואף למגר את היקף העוני במדינת ישראל:
"כמויות האוכל שנזרק - עצומות. אנחנו עושים רק טיפה בים", סיפרה פרידמן קולס. "יש 1.1 מיליון טונות שראוי למאכל שנזרק, למרות שכל אחד מאיתנו היה שמח לאכול אותו. אנחנו ויתר עמותות איסוף המזון מצליחות להציל כ-5% בלבד".
סמנכ"לית השיווק ב"לקט ישראל" הבהירה כי למדינה יש אינטרס כלכלי מובהק להשקיע במיזמים הללו: "אם הממשלה תרצה להוציא את 1.9 מיליון האזרחים שמתחת לקו העוני ולספק להם אוכל במידה הבסיסית היא תצטרך להוציא מכיסה 3.9 מיליארד שקלים למען תווי קנייה או תלושי מזון. אם היא תשקיע בהצלת האוכל המוכן הכל יעלה לה רק 1.1 מיליארד. זה הפרש ניכר. ב-1.1 מיליארד שקלים נוכל לבטל את העוני של 1.9 מיליון ישראלים".
בנוסף, לפי דו"ח "לקט ישראל", אובדן המזון בישראל עולה לכל משפחה 7,400 שקלים בכל שנה, בכך שבסוף השרשרת הזו מובילה לעליית מחירים עבור כל צרכן.
פרידמן קולס התייחסה גם לחשש חברות וארגונים במשק, שלכאורה היו בעבר חשופות לתביעות אזרחים, אם חלילה התברר שהאוכל מקולקל, והזכירה חוק שחוקק ח"כ אורי מקלב ביהדות התורה לפני כשלוש שנים:"מקלב העביר את חוק 'עידוד תרומת עודפי מזון', כך שגם אם מישהו מהנזקקים שקיבלו את התרומה נפגע בריאותית באופן חריג במיוחד - בעל העסק מוגן מפני תביעה פלילית". דברים הללו אמורים להקל משמעותית על בעלי העסקים המתלבטים.
הצגת כל התגובות