"אמא, רק עוד סיפור אחד ודי", "אבא, אני צמא", עולים הקולות מכיוון חדר הילדים, למרות שרק קודם הבהרתם להם חד משמעית כי עכשיו זהו הזמן לישון.
למעשה, בבתים רבים, שעת ההשכבה היומית, הופכת לא פעם למלחמת התשה, ללא כל סיבה מוצדקת.
הורים, יתכן שהשעה בה אתם מרדימים את ילדכם, אינה השעה הנכונה עבור השעון הביולוגי שלהם.
אוניברסיטת קולורדו פרסמה לאחרונה במגזין רפואי נחשב, מחקר מעניין הבוחן מהי השעה הטובה ביותר להרדים את הילדים. עורכי המחקר מצאו כי שעת הפרשת הורמון המלטונין בגוף, לפיו 'יודעים' האיברים כי אלו שעות החשיכה של היממה, היא הזמן הנכון לשינה. המחקר טוען כי הילד עצמו, באמצעות השעון הפנימי שלו, מסוגל לזהות את שעת השינה הנכונה לו וכך להשיג שנת לילה טובה ואפקטיבית יותר.
בנוסף לשעון הפנימי, מציינים במחקר כי ישנם גורמים נוספים המצטרפים למשוואה: כמות האור בחדר והמצב הרגשי בו נתון הילד.
אמנם, עבור ההורים, שעת השכבה מוקדמת יותר, תאפשר להם ליהנות עוד קצת מהשעות האחרונות של סוף היום. אך החוקרים מזהירים כי כאשר הילד הולך לישון בשעה מוקדמת מידי, לפני שרמת המלטונין בגופו עלתה, הוא יבלה זמן רב במיטה, בלי יכולת להירדם. והתוצאה? ניסיונות בלתי פוסקים מצד הילד לצאת מהמיטה. כאשר שינה לא איכותית, עלולה בעתיד להביא לבעיות רגשיות והתנהגותיות.
המחקר גייס 14 פעוטות בגילאי 30-36 חודשים. במשך שישה לילות רצופים, עקבו החוקרים אחרי התינוקות ומדדו את רמות המלטונין בגופם בזמן ההשכבה. כמו כן, נבדק פרק הזמן שלקח לתינוקות להירדם וכיצד.
מסקנות המחקר הצביעו על מגמה ברורה: רמת המלטונין החלה לעלות אצל רוב הילדים באזור השעה שבע וארבעים בערב. ילדים שהוריהם השכיבו אותם בחצי שעה שלאחר מכן, משך ההירדמות ארך חצי שעה. אולם, השכבה מאוחרת מזמן עליית המלטונין, היקשה על הילדים להירדם.
ההמלצה: המלטונין מופרש בשעות החשיכה, בסביבות השעה שמונה בערב. יש לדאוג לתנאים פיזיים מתאימים שיסייעו להעלאת רמות המלטונין; להחשיך את החדר, לשמור על אווירה רגועה ולהימנע מ"טקסים" לפני השינה, אשר מגבירים את האדרנלין בדם ומקשים על הילד להירדם.