1.
במדרש (במדבר רבה יד, ב) על הפסוק "מי הקדימני ואשלם", אמרו: "מי שאין לו בנים ונותן שכר לסופרים ומשנים" – כלומר, אם אין לו בנים, ישלם שכר לסופרים שיילמדו עם ילד מקרא ומשנה, ובזכות זאת יזכה לבנים משלו. ואמרו שם: "כל מי שפעל עם אל – יבא ויטול שכרו", שנאמר: כעת ייאמר לישראל מה פעל אל, ודרשו: מה פעל עם אל – מי שפעל עם הקב"ה, יבוא וייטול שכרו.
2.
המכבד את אשתו זוכה לבנים, כמו שנאמר במסכת דרך ארץ זוטא (פרק ט): "והוי זהיר בכבוד אשתך שלא תהיה עקרה". יש כאן גם טעם טבעי וגם סגולי: טבעי, כפי שכתב הנודע ביהודה (אבהע"ז סי' פ"ט) "כי רוב חכמי הרופאים כתבו שהחיבה סגולה להולדה". וכן בגמרא (נדה לא, א): "אשה מזרעת תחילה – יולדת זכר". וטעם סגולי: שהמכבד את אשתו זוכה לעשירות, כמובא במסכת בבא מציעא (נט), ומתוך עשירות באה גם ברכת בנים, כפי שנאמר במדרש.
3.
על ידי הבדלה על היין במוצאי שבת – זוכה לבנים זכרים, כמובא בשבועות (יח, ב): "אמר רבי חייא בר אבא בשם רבי יוחנן: כל המבדיל על היין במוצאי שבת – הויין לו בנים זכרים", שנאמר: ולהבדיל בין הקודש ובין החול, וסמוך לו: אשה כי תזריע וילדה זכר. ולא סתם בנים – אלא בנים בעלי הוראה, כדברי ר' יהושע בן לוי שם: "הויין לו בנים ראויים להוראה".
4.
גם על ידי זהירות במצות ציצית – זוכה לבנים. במדרש תנחומא (כי תצא סי' א): "תזכה למצות ציצית – מה כתיב אחריו: כי יקח איש אשה – תזכה לאשה ולבנים". וביאר בבן יהוידע (ב"ב קיט, א): מצות ציצית מסוגלת לבנים – ארבע כנפות, בכל כנף יש חמישה קשרים, ארבע חוליות וארבעה חוטים – בגימטריה "בן".
5.
המקפיד להפריש תרומות ומעשרות כהלכה – זוכה לבנים זכרים, כפי שנאמר במדרש (שמות לא, ח): "ואם הפרשתם כתקנן – בנים זכרים אני נותן לך, שנאמר: בכור בניך תתן לי".
6.
שמחה מביאה בנים. במדרש רבה (שיר השירים א, ל) סופר על אישה מצידן ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה. פנו לרבי שמעון בר יוחאי, וביקשו להיפרד. אמר להם: "כשם שנזדווגתם מתוך סעודה – כך תיפרדו מתוך סעודה". ובסוף, מתוך אותה שמחה – נפקדו בזרע של קיימא. ובזית רענן (ילקוט שמעוני בראשית סי' ט"ז) ביאר, שמכוח השמחה – זכו לבנים.
7.
כתב החיד"א ב"ככר לאדן" (דף רפ"ח): הצער רע לאישה ואינה יכולה לקבל ולד, כפי שכתבו חכמי הטבע. וסימנך: אם הבנים שמחה. ולכן, יזהר האדם בכבוד אשתו – כי אם תתעצב, לא תתעבר. ובספרי החסידות הביאו בשם ר' רפאל מבארשיד רמז לזה מן התורה, הנביאים והכתובים: בתורה נאמר (בראשית י"ח): ותצחק שרה – ואחר כך נולד יצחק. בנביאים: רני עקרה (ישעיה נד, א), ובכתובים: אם הבנים שמחה (תהילים קי"ג, ט).
8.
להתברך אצל צדיק – סגולה להיפקד בזרע של קיימא. במדרש רבה (רות ו, ב): ר' יוחנן אמר: לעולם אל ימנע אדם מלהילך אצל זקן שיברכנו. בועז היה בן שמונים שנה ולא נפקד, וכשברכהו אותה צדקת – נפקד. וכן רות – בת ארבעים שנה ולא נפקדה עד שנישאה למחלון, וכשברכהו אותו צדיק – נפקדה, שנאמר: ויאמר ברוכה את לה' בתי.
9.
הכנסת אורחים – סגולה לבנים. כתב רבנו בחיי (כד הקמח, ערך אורחים): מצוות הכנסת אורחים פריה ושכרה בעוה"ז – הם הבנים. שכן אברהם, מתחילה היה עץ יבש ללא בנים, וכשקיים מצוות הכנסת אורחים – זכה לבנים. לכך נראה לו ה' במקום אלונים – ושם בישרו אותו המלאך שיוולד לו בן.
10.
בספרים הקדושים מובא ששמואל הנביא קשור לסגולות רבות, בעקבות דברי הגמרא בברכות (י, ב): "הרוצה ליהנות – אל יהנה כאלישע; ושאינו רוצה ליהנות – אל יהנה כשמואל הרמתי", שאף שהיה מסתובב ודן את ישראל – נאמר עליו "ותשובתו הרמתה כי שם ביתו", כלומר בכל מקום שהלך – ביתו עמו. לכן, כשמדליקים נר עבורו, כביכול נהנה מכך, ומכיוון שאינו רוצה ליהנות – הוא ממהר להשיב טובה. עקרות רבות נפקדו וחולים נתרפאו על ידי נדר או נדבה – בתפילה בציון הקדוש של שמואל הנביא.
0 תגובות