רבי שמעון סופר נולד בכ"ח באייר ה'תר"י בעיר פרשבורג, לאביו הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בעל ה"כתב סופר". בשנת תר"ל, נישא לרבנית אסתר פריד מקהילת קליינווארדיין שבהונגריה.
בשנת ה'תרמ"א (1881), החל רבי שמעון סופר לכהן כרב העיר ערלוי. במשך שישים וארבע שנים, עד לשנת ה'תש"ד, כיהן בתפקיד הרם, והיה למנהיגה הרוחני של הקהילה. בנוסף לרבנותו, עמד בראש ישיבה גדולה בעיר, אשר משכה אליה תלמידים רבים מכל קצוות הונגריה ומחוצה לה. כאביו וכסבו, עמד רבי שמעון סופר בחזית המערכה נגד ניסיונות החידושים ביהדות האורתודוקסית. הוא התנגד נחרצות לציונות, לדיבור בשפה העברית כשפת חול וכן הביע התנגדות לאגודת ישראל. עמדותיו אלו שיקפו את דרך אבותיו בהגנה על חומות המסורת.
בין ספריו החשובים ניתן למנות את ספר השו"ת "התעוררות תשובה", אשר יצא לאור בארבעה חלקים. עניין מיוחד בספר זה הוא העובדה שהוציאו לאור בעילום שמו, ובכל עמוד נכתב בראשו "אין לסמוך על הוראה זו כלל (עי' בהקדמה)". בהקדמה לספר, הסביר רבי שמעון כי כתב את דבריו לעיון בלבד, ולא למטרה שיסמכו עליו למעשה. בנוסף, חיבר את הספר "שיר מעון" על התורה.
לרבי שמעון סופר נולדו חמישה עשר ילדים משלוש נשותיו. רבים מצאצאיו המשיכו את דרכו בתורה וביראה. בצוק העיתים שבעה מילדיו, ביניהם הרב שמואל חיים סופר – רב העיר זאגרב, והרב משה סופר – דיין בערלוי ומחבר שו"ת "יד סופר", נספו באותה שואה איומה. עם זאת, אורו של רבי שמעון המשיך להאיר דרך ניניו. בנו של הרב משה סופר שנרצח בשואה, הוא הרב יוחנן סופר זצ"ל, מייסד חסידות ערלוי המפוארת בירושלים. נכדו, הרב משה סופר (הקרוי על שמו של אביו הגאון) מכהן כיום כאדמו"ר בחסידות ערלוי, וממשיך את שושלת הדורות המפוארת.
כך האריה התעורר: הדרך לנצח את איראן לנצח נצחים | צפו במגיד
רבי שמעון סופר זצ"ל – עובדות והנהגות
עוד הסבר נפלא, אשר נותן פתרון להבין דעת את דרכי הדרוש והפלפול, בחלק ניכר מהם, אנו מוצאים בהקדמה לספר "תורת משה" להחת"ס, אשר נכתב על ידי נכדו הגאון רבי שמעון סופר זצ"ל. וכך הם דבריו הנפלאים שם:
"... הדרך היותר כבוש לרבים בין בהלכה ובין באגדה הוא ה"דרוש". וזה מה שמצינו לפעמים דרשות שהם נגד השכל בהשקפה ראשונה, למשל: ש'משה' ו'פרעה' יהיו חולקים בפלוגתת ה'רמב"ם' ו'הראב"ד'. דבר זה זר יחשב בעיני ההמון".
הוא מאיר ומבאר את עומק הדברים:
"אבל הענין הוא כך, כי השם ית' האציל על כל אדם בין יהודי בין נכרי, רוח חכמה ותבונה לעשות משפט וצדקה בארץ, ולהבדיל בין הטוב ובין הרע, וגם השיגו בחכמתם ורוח בינתם לדעת התורה. וכבר אמרו חז"ל: כשם שאין פרצופיהן שוה כך אין דיעותיהן שוה, וכל איש ואיש, מידותיו הטבעיים וחינוכו מנעוריו, ודברים שונים אשר עברו וחלפו על ראשו הן לטוב והן למוטב מסיבות שונות, הן המה יועציו ולפיהן ישפוט, ואל המקום אשר הם שוים ללכת הם ימשכו גם את השכל עמם, וככה מצינו, שהאחד יחייב לאמת מה שחבירו מחליט לשקר, אף אם שניהם כאחד כוונתם להשיג את האמת".
כאן הוא מסכם בביאורן של הדברים:
"וכזה גם כן ענין הפלוגתא, למשל הרמב"ם ברוח חכמתו ושכלו יחייב את ראובן לשלם, ועין שכלו של הראב"ד יזכהו, ואם כן איננו רחוק כי סברת הרמב"ם תהיה גם כן סברת פרעה, רצוני לומר, שגם הוא שפט כן לפי שכלו וחכמתו אשר העמיק והשכיל בה, וכזאת מצאנו גם כן בגמרא סנהדרין דשאול ודוד איפליגו בהמקדש במלוה ופרוטה בסברת תנאים אחריהם ושניהם כוונו לאמיתה של תורה".
עד כאן דבריו הנפלאים.
רבי שמעון סופר האריך ימים אולם, בשנת ה'תש"ד (1944), בזמן שואת יהדות הונגריה, נשלח, והוא בן תשעים וחמש שנים, למחנה ההשמדה אושוויץ, יחד עם קהילתו ובני משפחתו. שם, בכ"א בסיוון, עלה בסערה השמימה, קדוש וטהור. ה' יקום דמו.
0 תגובות