
תשע בערב. הטלפון מצלצל. מישהו צריך טובה קטנה. אתה עייף, הילד מחכה שתשב איתו, וכל הגוף שלך אומר "לא". ואז אתה שומע את עצמך אומר: "בטח, אין בעיה".
אחר כך, כשהשקט חוזר, עולה השאלה: אני באמת רוצה לעזור? או שאני פשוט לא מסוגל לשאת את האכזבה בעיניים שלו?
ולמה דווקא מי שנותן הכי הרבה הוא זה שבסוף מרגיש שאף אחד לא באמת רואה אותו?
בשיעור לפרשת נח, הרב יואב אקריש פותח בסיפור אישי: משפט אחד שאמר לו לפני שנים אדם קרוב, שהוא אוהב ומעריך, על הדרך שבחר. משם השיעור עובר לפירוש הלא מחמיא של רש"י על נח, ולמילה אחת בסוף מגילת אסתר.

עירב כפית מלוכלכת בדג בסיר טשולנט - מה יעשה? • צפו
אם יש בחייך מישהו שתמיד שם בשביל כולם, זה הזמן שגם הוא ישמע את זה.





0 תגובות