בעל המנגן החסידי מספר על הטעות שבתואר "הניגון האבוד"

לקראת חג הפורים בו מזמרים ושרים ניגוני שמחה רבים, יצאנו לבדוק את מקורו של הלהיט החדש שמתנגן בכל החצרות והחוגים, ומקורו בחסידי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע • ישבנו לשיחה עם הבעל מנגן החסידי המפורסם ר' שלום הלוי הורביץ מקראון הייטס, ושמענו את ההיסטוריה של הניגון • ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר (מוזיקה, בכיכר)

יאיר טוקר | כיכר השבת |
(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

סיפורו של הניגון שזכה לשם 'הניגון האבוד': ר' שלום הורביץ בשיחה מיוחדת: "הניגון איננו אבוד, ואין כאן שום השבת אבידה".

בשנה האחרונה, מושמע הניגון שוב ושוב, במעמדי שמחה, ב'שולחנות' (טיש בלע"ז) של גדולי וחשובי אדמו"רים מחצרות חסידיות שונות, בחתונות בכל רחבי העולם, בקונצרטים של גדולי הזמר החסידי, ועוד.

השמועות מדברות על ניגון חסידי שמח שקיבל את השם "הניגון האבוד". ולמרבה הפליאה הטעות הזו קנתה לה שורש גם באתרים חרדיים.

אמנם, השיר התפרסם והתפשט בקרב כלל החסידים וניתן לשמוע אותו כיום בכל מקום, אולם בשיחה שערכנו לקראת חג הפורים עם הבעל מנגן החסידי הנודע, ר' שלום הלוי הורוביץ שיחי' משכונת קראון הייטס, הוא מגלה את העובדות האמיתיות.

"הניגון הזה איננו אבוד, ואין כאן שום מצוות "השבת אבידה" – אומר לנו ר' שלום, שלחניו מושרים בכל בית חסידי ובכל שולחן שבת, ר' שלום הוא אח למשפחת הורוביץ הנודעת 'שירת הלווים' שניחנו כולם במתנת ה' בקול נאה וערב, ומהם חזנים בינלאומיים מפורסמים. ר' שלום גם זכה להימנות על אותם שנבחרו לשיר בתקליטי ניחו"ח ובחלק מהניגונים הוא משמש כסולן.

"המקור של ניגון זה הוא מדור חסידי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע. בדור ההוא, היו שרים את הניגון באיטיות, מאד לאט יותר כמו ניגון דביקות, ויש לו גם סיום שלא מוכר היום".

כמי שהיה חבר בוועדות הניגונים, ואף הציע לחנים משלו במשך השנים לפרק התהילים של הרבי, צירף את הניגון הותיק לפסוק "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון; מגיננו ראה אלקים והבט פני משיחך", מפרק פ"ד בתהלים.

"היה זה לקראת יום הבהיר י"א ניסן ה'תשד"מ, שאז ביום י"א ניסן, מלאו פ"ד שנים להולדת כ"ק אדמו"ר מחב''ד ליובאוויטש זצוק''ל".

"אני נזכר באותם ימים, לפני שלושים שנה, כאשר הייתי מגיע עם תלמידי הכיתה שלי ממוסד החינוך 'אהלי תורה' מידי יום ביומו, בשבועיים שלפני י"א ניסן, היינו עומדים בעת שהרבי נכנס ויוצא מבית הכנסת לתפלות מנחה ומעריב, ושרנו אז את הניגון הזה והרבי בכל פעם עודד את השירה בידיו הקדושות".

היות וכידוע אצל הרבי הניגונים הם תמיד שמחים ומהירים, לקח ר' שלום את השיר ושינה אותו – הגביר את הקצב, והוריד את החלק האחרון של השיר, וכך נהיה הניגון במתכונת הזו המוכרת כיום.

אם כך פני הדבר, כיצד הגיע הניגון המיוחד לפרסום כלל עולמי שכזה, אנו מקשים על ר' שלום?

"היה זה באחת משמחות החתונה של משפחת הורוביץ, כאשר כל האחים התאספו ובאו לחתונה, וייעשו כולם אגודה אחת, וכמנהגם בכל שמחה של אחד האחים, עלו כל האחים יחדיו על הבמה ושוררו כולם כאחד, בין שאר הניגונים, את הניגון דנן.

"בחתונה זו השתתף גם בנו של אחד האדמו"רים החשובים, הוא שמע וקלט (ער האָט דערהערט) את הניגון ו'נדלק' עליו, ומאז הוא והניגון היו תמיד ביחד, והתחיל לשיר אותו בכל הזדמנות, וכך הודלקו בזה אחר זה נר מנר עד שהתפרסם בכל העולם כולו.

אגב, השיר פורסם במתכונת המיוחדת שלו בדיסק בשם "בית הלוי ברכו את ה'" שיצא לאור בשנת ה'תשס"ה לחתונת הרה"ת ר' ראובן נתן נטע שיחי' בנו של ר' שלום הורוביץ.

עם סיום הראיון, מגיש לנו ר' שלום את הניגון לשמיעה, ומזמין את גולשי 'כיכר השבת' להאזין לו.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר