בדף היומי מסכת שבועות י"ג ע"א נידונה שיטת רבי, הסובר שיום הכיפורים מכפר אף לשאינם שבים. ברם, מודה רבי שבעבירות של יום הכיפורים עצמו – כגון אכילה או מלאכה – אין כפרה בלא תשובה. שאם לא כן, איך יש שנענש בכרת על יום זה? הרי יו”כ מכפר גם על זה.
ומתרצת הגמרא: אכן ייתכנו מקרים של כרת, כגון שחטא בליל יום הכיפורים ומת קודם שהאיר היום – שאז לא הגיעה שעת הכפרה, ויום מכפר – ולא לילה. וכן פירש רש"י: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר" – ביום ולא בלילה. היינו שכפרת יום הכיפורים מתרחשת ביום עצמו ולא בלילה שקודם לו.
ומכאן גם לביאור פיוט "יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ מֵעֶרֶב" (מחברו אינו ידוע. הוא נזכר כבר בספר הראבי"ה) הנאמר בערבית בליל יוה"כ, בקיהלות האשכנזים, שבו מבקשים שתעלינה תחנונינו מ"ערב", אך עיקר הבקשות לסליחה, טהרה וגיל – הן "מבוקר", אז מתחילה כפרת היום, ככתוב בפסוק. לדוגמה: יַעֲלֶה עִנּוּיֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא סְלִיחָתֵנוּ מִבֹּקֶר, וְיֵרָאֶה נַאֲקָתֵנוּ עַד עָרֶב.
ולעניין מצות התשובה עצמה, כותב רבינו יונה (שער ב, אות י"ד) שהיא מצוות עשה מן התורה ביום הכיפורים:
ומצות עשה מן התורה להעיר אדם את רוחו לחזור בתשובה ביום הכפורים שנאמר מכל חטאתיכם לפני ד' תטהרו על כן הזהירנו הכתוב שנטהר לפני ד' בתשובתנו והוא יכפר עלינו ביום הזה לטהר אותנו. וכיון דאיתא בסוגיא דשבועות דהפסוק כי ביום זה יכפר עליכם איירי דוקא ביום ולא בלילה.
אך יש להעיר מדברי הגמרא ביומא פז: מצוות הווידוי – עוד מערב יוה"כ, לפני הסעודה. ובשלמא לשיטת רש"י עצמו לא קשיא, דאיכא למימר דסבירא ליה כהרמב"ם שכתב בפרק ב' מתשובה ה"ז: יום כפורים הוא זמן תשובה לכל ליחיד ולרבים והוא קץ מחילה וסליחה לישראל לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתוודות ביום הכפורים. וכיון דלא ילפינן למצות תשובה מהפסוק כי ביום הזה איכא למימר דזמן התשובה הוי גם ליל יום הכפורים וגם יומו.
אבל לשיטת רבינו יונה הנ"ל דילפינן מצות תשובה ביום הכפורים מהפסוק כי ביום הזה יכפר עליכם אם כן מצוותה רק ביום.
0 תגובות