הופכים דף

עבודה זרה דף ז’ | המקור לאמירת פסוקי-דזרמה קודם התפילה

לומדי הדף היומי במסכת עבודה-זרה דף ז’, עסקו השבוע בדין הקדמת שבח לפני הבקשה בעת התפילה | מדוע אנו אומרים ומאריכים בסדר ‘פסוקי דזמרה’? והאם נשים חייבות לומר אותם כמרים הנביאה בשעתה? (יהדות, הדף היומי)

נשיא ארגנטינה נושא תפילה בכותל המערבי (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90 )

בדף היומי מסכת עבודה זרה דף ז ע"ב, מובאת דעתו של רבי שמלאי עיקרון יסודי בעבודת התפילה: "לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל". כלומר, בטרם יבוא אדם לבקשת צרכיו לפני המקום, מן הראוי שיקדים דברי שבח והלל לבוראו.

הרמב"ם פוסק עקרון זה להלכה (הלכות תפילה פרק א):

"מצות עשה להתפלל בכל יום... ואין לתפלה זמן קבוע מן התורה. לפיכך, נשים ועבדים חייבין בתפלה, לפי שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא... שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום, ומגיד שבחו של הקב"ה, ואחר כך שואל צרכיו... ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו, כל אחד לפי כחו".

מדבריו עולה שחובת התפילה עצמה היא מן התורה, ואף הסדר שבו יש לומר אותה – פתיחה בשבח, המשך בבקשה, וסיום בהודאה – הוא חלק מהותי מהמצווה. בהתאם לכך, תיקנו אנשי כנסת הגדולה את תפילת שמונה עשרה כך שתכיל שלוש ברכות ראשונות של שבח, שלוש אחרונות של הודאה, וברכות אמצעיות לבקשות פרטיות וציבוריות.

ה"טור" (או"ח סימן נ"א) מביא את דברי הסוגיה – "לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל" – כאחד הטעמים לתקנת פסוקי דזמרה, שנועדו לפתוח את התפילה בדברי שבח והלל.

אך ממחלוקת הראשונים נראה כי: יש מן הפוסקים הסוברים שאם אדם לא הספיק לומר פסוקי דזמרה לפני תפילת שמונה עשרה, אין הוא רשאי לאומרם אחר כך בברכותיהם – משום שעיקר ייעודם הוא להקדים שבח לתפילה. לפיכך, אם נאמרו לאחריה – שוב אינם במקומם, ואין לברך עליהם בשם ומלכות.

לעומתם, אחרים סוברים שאין זו מטרתם הבלעדית, וממילא רשאי אדם לשוב ולאומרם גם לאחר התפילה, יחד עם ברכות "ברוך שאמר" ו"ישתבח". להלכה פוסק ה"שולחן ערוך" (סי' נ"ב) שאין לומר ברכות אלה לאחר התפילה, וה"משנה ברורה" (שם ס"ק ח') מחזק את ההכרעה.

ספרי ההלכה דנו האם נשים, שמצוות התפילה חלה עליהן לדעת הרמב"ם והפוסקים, מחויבות גם באמירת פסוקי דזמרה?

ה"משנה ברורה" (סי' ע' ס"ק ב') פוסק שיש להחמיר שגם נשים תאמרנה פסוקי דזמרה, מאחר שלדעת חלק מן הפוסקים הם נחשבים לחלק מתפילת השבח שיש להקדימה לשמונה עשרה. אך אחרים, ובהם בעל "שולחן ערוך הרב" (סימן נ"ב סעיף א') וה"ערוך השולחן" (סי' ק' סעיף א'), חולקים וסבורים שאין חובה על נשים באמירת פסוקי דזמרה.

עם זאת, גם הם מודים שנשים רשאיות לאומרם ולברך עליהם בשם ומלכות, ומוסיפים נימוק נאה: "ולמה לא יוכלו לזמר לה', כמו שעשתה מרים וכל נשי ישראל בקריעת ים סוף?"

מקורות | על פי עלון מאורות

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בהדף היומי: