מסכת זבחים, דף ק' -
ישנו דיון מעניין באחרונים, האם אדם מחוייב לדאוג לקיים מצווה עוד לפני שהגיע הזמן שלה, לדוגמא, אדם שלא יכול לקיים מצווה מסויימת כמו נטילת לולב בעיר שלו, האם הוא מחוייב לנסוע מערב יום טוב לעיר אחרת, כדי ששם יוכל לקיים את המצווה, או שנאמר שכרגע אין עליו עדיין את החיוב של המצווה.
בספר נשמת אדם להביא ראיה מהסוגיה שלנו. בסוגיה שלנו נאמר שאונן פטור מהקרבת קרבן פסח, אבל אמר אביי שזה תלוי. אם הוא נעשה אונן קודם חצות, אז ברגע שחל חיוב המצווה, בזמן חצות, הוא נדחה מעשיית הפסח, אבל אם הוא נעשה אונן לאחר חצות, ממילא בחצות הוא כבר התחייב בקרבן הפסח, ולכן הוא צריך לשלוח את קרבנו כדי שיעשו אותו, והוכיח מכאן הנשמת אדם, שאם נאמר שחובת המצווה חלה על האדם עוד לפני שהגיע זמן המצווה, אם כן מה ההבדל בין אם הוא נעשה אונן לפני או לאחר חצות? הרי בכל מקרה הוא כבר מחוייב, אלא מכאן רואים שהחובה לא חלה, עד שמגיעה שעת המצווה.
אבל בספר דבר יהושע חלק עליו וכתב שמהסוגיא שלנו רק מוכח שהמצווה לא חלה על האדם עד שהגיע זמנה, שזה פשוט, אבל אין ראיה מהסוגיא שלנו האם מוטל על האדם לדאוג לקיום המצווה עוד לפני שהיא הגיעה.
0 תגובות