שאלה
מתווך הציע דירה שהמידע אודותיה התפרסם בעיתון, הרוכש קנה את הדירה וטוען שהוא איננו צריך לשלם למתווך דמי תיווך שכן המידע אודות הדירה התפרסם בעיתון וממילא שגם ללא עזרת המתווך הוא היה יכול להגיע אל המידע ולרכוש את הדירה.
מאידך טוען המתווך כי אומנם נכון שהמידע אודות הדירה התפרסם בעיתון, אך הוא המתווך היה הגורם שבפועל הביא לידיעת הרוכש שהדירה עומדת למכירה ולכן הוא הגורם שהביא לכך שהרוכש קנה את הדירה וממילא שמגיעים לו דמי התיווך.
הדין עם מי?
תשובה
יש להבחין בין שני סוגים של שירותי תיווך, סוג אחד הוא שירות הניתן לבקשת מקבל השירות ובאופן שמקבל השירות פנה אל המתווך וביקש ממנו סיוע ברכישת נכס מוגדר או מכירת נכס מוגדר, במקרה זה חלים על יחסי המתווך ומבקש השירות דיני שכירות פועלים שכן המתווך העניק שירות בדומה לכל שירות שבעלי מקצוע מעניקים לפונה אליהם וממילא המתווך הוא פועל [או שליח] של מבקש השירות.
סוג שני הוא שירות הניתן ביוזמתו של המתווך ובאופן שהמתווך פנה אל הרוכש עם מידע אודות דירה או נכס העומדים למכירה, במקרה זה המתווך איננו פועל או שליח של מקבל השירות שכן יוזם הפניה הוא המתווך ולכן במקרה זה מקבל השירות מתחייב לשלם למתווך מדין "נהנה" אשר קיבל הטבה והנאה השווים כסף.
דין נהנה נפסק להלכה בשולחן ערוך (חו"מ סימן שעה סעיף א ) ומקורו בסוגיית הגמרא (בבא מציעא קא ע"א) הדנה במקרה בו אדם נכנס לתוך שדה חברו ללא רשות ונטע שם גידולים חקלאיים שהניבו פרי, ומבארת הגמרא שבעל השדה חייב לשלם לזורע תשלום שכן הזריעה הניבה לבעל השדה הנאה ורווחים, אלא שקיימת הבחנה לעניין גובה התשלום בין מקרה שבעל השדה הוא חקלאי הנוהג לזרוע את השדה ובין מקרה שבעל השדה איננו חקלאי ואיננו נוהג לזרוע את השדה.
לאור האמור ניתן להסיק כי ככל שהמתווך סייע לקונה ברכישת הדירה, כגון במקרה שהקונה לא שם לב למודעת המכירה או שהמתווך הציג לקונה מידע אודות המעלות והיתרונות שקיימות בדירה וקל וחומר אם המתווך סייע בפעולות המשא ומתן לרכישת הדירה, הרי שהקונה נהנה מעבודת המתווך וממילא שהקונה חייב לשלם למתווך את דמי התיווך מדין היורד לשדה חברו שלא ברשות ונטעה שבעל השדה חייב לשלם מדין נהנה (חו"מ סי' שעה סעי' א)
אבל במקרה שבו הקונה טוען כי הוא כלל לא נהנה מעבודת המתווך שכן הוא הקונה נוהג לעבור בדקדקנות על מודעות הפרסום וגם ללא שהמתווך היה מפנה את תשומת ליבו לדירה, הוא הקונה, היה מגיע אל המידע והפרסום בעיתון כתב האגרות משה (שו"ת חו"מ ח"א סי' לט) כי ככל שעל ידי חקירה ודרישה אכן מתברר שהקונה לא קיבל הנאה מאת המתווך והקונה היה מגיע אל המידע אודות הדירה בכוחות עצמו, הרי שלא ניתן לחייב את הקונה בתשלום דמי תיווך מדין נהנה [היורד לשדה חברו ונטעה שלא ברשות] שכן הקונה לא באמת נהנה מפעולת המתווך ומהמידע שניתן לו מאת המתווך.
להשלמת הדברים ייאמר כי ככל ורוכש הדירה חתם על טופס הזמנת שירותי תיווך הרי שבחתימתו הוא התחייב לשלם את דמי התיווך בהתאם להוראות ההסכם, וממילא שהרוכש יהיה חייב לשלם את דמי התיווך גם במקרה שהמידע אודות הדירה התפרסם בעיתון.
הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם הוראת הלכה למעשה.
לתגובות stern1416@gmail.com