חוק יסוד לימוד תורה אושר לקריאה שנייה ושלישית | זה מה שצפוי

האישור הגיע בתום יום סוער בוועדה ולאחר שעות של דיונים ועימותים עם הלומי קרב, שהגיעו לוועדה ודרשו מחברי הכנסת להעניק מענה גם ללוחמים ולמתמודדים עם פוסט טראומה.

במסגרת הפשרה שהושגה בין יו״ר הקואליציה לסיעות ש״ס ודגל התורה, התקבלה הסתייגותו של כץ ולפיה סעיף 2 בהצעת החוק יימחק. הסעיף קבע כי מטרת חוק היסוד היא הכרה בלימוד התורה כערך יסוד כדי ליצור ״מאזני צדק״ מול ערכי יסוד אחרים במדינת ישראל.

לאחר מחיקת הסעיף, הצעת החוק נותרה עם הסעיף הראשון בלבד, המעגן את לימוד התורה כערך יסוד במורשת העם היהודי.

למרות אישור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, הוגשה ריביזיה על ההצבעה. יו״ר הוועדה אופיר כץ הודיע כי ההצבעה עליה תתקיים ביום ראשון, ורק לאחר שהוועדה תקדם הצעת חוק נפרדת שנועדה לתת מענה לצורכי הלוחמים ולהלומי הקרב.

״אנחנו עובדים על הצעת חוק שתענה כמה שאפשר על הצרכים ועל הזעקה שהייתה פה במשך כמה שנים״, אמר כץ. ״ביום ראשון נתחיל בדיון בחוק, נצביע עליו ואז נצביע על חוק יסוד לימוד תורה. אני קורא לכל חברי הכנסת להגיע ולתמוך בחוק״.

כץ התייחס גם להסרת הסעיף השני ואמר כי לאחר דין ודברים עם הסיעות החרדיות וגורמים בקואליציה הוחלט להשאיר בחוק את הסעיף הראשון בלבד.

לדבריו, ״לימוד תורה הוא ערך יסוד ומורשת העם היהודי במדינת ישראל״. כץ הוסיף כי גם חברי אופוזיציה אמרו במהלך הדיונים שאם סעיף 2 יוסר, הם יצביעו בעד הצעת החוק, והדגיש כי אף לוחם לא ייפגע כתוצאה מאישורו.

גפני בירך: ״מדינת היהודים מחזירה את כבוד התורה״

יו״ר דגל התורה ח״כ משה גפני, יוזם הצעת החוק, בירך על האישור ואמר: ״מדינת היהודים מחזירה את כבוד התורה ולומדיה למקומה הראוי״.

מנגד, ח״כ ינון אזולאי מש״ס הבהיר כי הסרת הסעיף השני אינה לשביעות רצונם של החרדים. ״הורדת סעיף 2 היא לא לרוחנו, אבל קיבלנו את בקשתכם״, אמר.

אזולאי הדגיש כי גם לאחר מחיקת הסעיף הוא סבור שהחוק נועד להעניק כלי נוסף לבית המשפט. לדבריו, הסעיף שנותר יאפשר לשופט להביא בחשבון את ערך לימוד התורה בעת דיון בסוגיות כמו ערך השוויון.

מי שהתנגד באופן פומבי לפשרה היה יו״ר יהדות התורה ח״כ יצחק גולדקנופף. ״לא דיברו איתי על הורדת סעיף 2 ואני לא מסכים לזה״, אמר בדיון. ״מבקש שהסעיף יישאר ואתנגד להסרתו״.

היועצת המשפטית לכנסת: ההשפעות המעשיות אינן קיימות עוד

היועצת המשפטית לכנסת, עו״ד שגית אפיק, התייחסה למשמעות מחיקת הסעיף השני והבהירה כי לטעמה, לאחר השינוי, לא ניתן לראות בחוק השפעות מעשיות על חיילים ומשרתים.

לדבריה, הנוסח המקורי של הצעת החוק היה משמעותי ומעשי יותר, אך עבר שינויים לאורך הליך החקיקה. אפיק הסבירה כי הסעיף השני היה בעל פוטנציאל להשלכות מעשיות ואף תקציביות.

״מהרגע שהסעיף הזה ירד, בעיניים שלי, ההשפעות והיחס למשרתים ולחיילים אינם קיימים עוד״, אמרה. ״לא רואה איך אפשר לפרש את סעיף 1 כסעיף שיש לו משמעויות מעשיות לפגיעה או לחלוקת העוגה התקציבית בצורה אחרת. נותר עיגון של ערך״.

גם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו״ד אביטל סומפולינסקי, העלתה שאלות באשר למשמעות החוק לאחר השינוי. לדבריה, אם מחיקת סעיף 2 מותירה את ערך לימוד התורה באותם איזונים הקיימים כיום בפסיקה, הרי שהצעת החוק היא למעשה הצהרתית.

אחרי המתיחות: החרדים הסכימו למחיקת הסעיף

כפי שדווח מוקדם יותר ב״כיכר השבת״, הפשרה הושגה לאחר שעות של דיונים סוערים ומתיחות בין הליכוד לסיעות החרדיות סביב נוסח החוק.

בתחילה הבהירו בש״ס ובדגל התורה כי הם מתנגדים לשינויים במהותו של חוק יסוד לימוד תורה. אלא שבסופו של דבר, ובהוראת גדולי התורה, הסכימו שתי הסיעות להסרת סעיף ״מאזני הצדק״ ולהשארת הסעיף הראשון בלבד.

הסיעות החרדיות הסבירו כי מדובר ב״לבו של החוק והעיקרון שלשמו הוגשה הצעת חוק היסוד מלכתחילה״, אולם דבריו של אזולאי בדיון המחישו כי מבחינתן מדובר בפשרה ובוויתור על סעיף שביקשו להשאיר בנוסח.

כעת תמתין הצעת החוק ליום ראשון, אז צפויה ועדת הכנסת לדון תחילה בחקיקה עבור הלוחמים, ולאחר מכן להצביע על הריביזיה בחוק יסוד לימוד תורה. אם הריביזיה תידחה, הצעת החוק תוכל לעבור למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית.