אחת השאלות בעולם היהודי היא כיצד זוכים לרוח הקודש? מרן החתם סופר, רבי משה סופר, גדול פוסקי הונגריה, קבע כי הדרך היחידה להגיע לרוח הקודש היא על ידי לימוד תורה: ש"ס ופוסקים. בלי זה - אין אפשרות.
עשרים וחמש שנים לאחר פטירת החתם סופר, נולד הגאון ההונגרי הקנאי רבי שאול בראך, שלימים כיהן ברבנות בערים רבות. רבי שאול היה מקנאי דורו, והתנגד בחריפות לאגודת ישראל וכמובן לתנועת המזרחי והציונות החילונית. הוא אף לא חת והזכיר לשלילה את מרא דארעא דישראל הגרי"ח זוננפלד שעמד בראשות 'אגודת ישראל' הירושלמית.
- מאחורי דמותו האגדית של האדמו"ר רבי ישעיה מקרסטיר | פרק ראשון
- המרתף הנסתר של רבי ישעיה מקרסטיר ו"גזירת הגיוס" | פרק שני
מסופר שתלמידיו רצו למכור את ספריו באחת מהכנסיות הגדולות של 'אגודת ישראל', אלא שהיו צריכים לצנזר במעט את תשובותיו החריפות כנגד התנועה...
לענייננו: בספר "שאול בחיר השם" שנדפס בשנת תשל"ו (1976) עוד הרבה לפני שדמותו של ר' ישעיה'לה הפכה לדמות חשובה בעולם החסידי, נכתב הטקסט הבא:
"כשנסע רבי ישעי'לה מקאשוי אמר רבנו להנוכחים שראה כתוב בדרשות החת"ס שזה הוא יודע שעל ידי ש"ס ופוסקים אפשר לזכות לרוח הקודש, אבל בלי ש"ס ופוסקים איננו יודע. על זה אמר רבנו, ראשית כל הוא תמה על הח"ס זי"ע שנעלם ממנו דברי חז"ל, שני אנשים שהכינו לעולי רגלים וזכו לרוח הקודש. ושוב — אם הח"ס היה מכיר את רבי ישעי'לה קריסטירר, היה רואה שאפשר לזכות לרוח הקודש גם על ידי גמילות חסדים כמו רבי ישעי'לה". ("שאול בחיר השם", תשל"ו).
הדברים חזרו גם בניסוח מאוחר יותר, בספר "אז יאמרו" (ברוקלין תשע"ז, עמ' תמה):
"אם היה החתם סופר מכיר את הצה"ק רבי ישעיה מקרעסטיר היה מודה דאיכא אדם בעולם דלא היה בקיאבש"ס ופוסקים מ"מ היה בעל רוח הקודש על ידי גודל אהבת ישראל והכנסת אורחים שלו".
שני הניסוחים זהים בעיקרם, ושניהם מעידים על אותה עמדה: רבי ישעיה'לה היה בעל רוח הקודש, אולם לא שלט בש"ס ופוסקים, כך לפי אב"ד מאגנדורף, קרולי וקאשוי הגאון רבי שאול בראך[1] זצוק"ל.
שוב נדגיש לטובת הליטאים: הדברים נכתבו בשנת תשל"ו, עשרות שנים לפני שר' ישעיה'לה הפך לאייקון חרדי, לפני ארוחות הפאר, לפני עליית ההמונים לקרסטיר, ולפני השיווק האגרסיבי לדמותו של רבי ישעיה. מי שכתב אז את הדברים לא ביקש לשווק דמות רבנית לצורך קידום מכירות. הוא העיד על מה שראה בעיניו.
יהי רצון שנזכה שימליץ טוב בעדנו הרה"ק רבי ישעיה קרעסטירר שזכה לרוח הקודש כעדות הגאון רבי שאול בראך.
תודה רבה לידידי הרב מרדכי יעקובוביץ חוקר תורני ומטפל רגשי על העזרה בהכנת הכתבה.
ישר כח לעיתונאי הבכיר ראש הדסק החסידי ב'כיכר השבת' הרה"ח ר' חיים רוזנבוים שעורר אותי לכתוב סדרת מאמרים זאת על צדקותו ורוח קודשו של הרה"ק רבי ישעיה קרעסטיערר זי"ע.
מקורות:
- "שאול בחיר השם", תשל"ו
- "אז יאמרו", ברוקלין תשע"ז, עמ' תמה.
[1] כהשלמה לדברי הגאון רבי שאול בראך, כתב פרופ' יעקב כץ בספרו "במו עיני" אותו צטטנו בפרקים קודמים כדלהלן: "רבי ישעיה לא התיימר להיות לא למדן ולא דרשן המוסיף נופך משלו לתורת החסידות. קריאת הקטע מן הספר הקלאסי של החסידות בפני קהל ועדה העידה על כך בעליל. יש שביקשו לחפות על חולשת הרבי מצד זה וספרו... אולם מרבית החסידים לא היו זקוקים לתירוץ זה, כריזמת הרבי היתה מעוגנת על פי המסורת החיה בעדה, והם התחרו לקבל ממנו ברכה".
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות