חזן לשבת: בנימין זאב מונק

ארץ מוצא: נולדתי בארץ. אבי הגיע מברטיסלבה שבסלובקיה, ואמא שלי מהונגריה. אבא שלי לא היה חזן, אך סבי, אותו לצערי לא זכיתי להכיר, היה חזן מאוד מלומד ידע גם לקרוא ולכתוב תווים, אך העדיף להתמקד בתפקידו כרב של קהילה.

קורות חיים בקצרה: גדלתי בתל אביב, תמיד אהבתי מוסיקה גדלנו על חזנות בבית. ההורים שלי אהבו מאוד חזנות, והתנגנו בביתנו לרוב תקליטים של קוסוביצקי, רוזנבלט, משפחת מלבסקי, קוורטין ואחרים.

בתחילת הדרך, כשהייתי אחרי בר מצווה, שרתי בעיקר בסגנון של קרליבך, אבל תמיד הייתי קרוב לעניין של חזנות.

למדתי במכון לחזנות אצל נפתלי הרשטיק ואלי יפה, וכיום אני משמש כמנהל המכון, יחד עם אלי יפה. זהו המכון הכי ותיק ללימוד חזנות שהוקם על ידי אלי יפה ונפתלי הרשטיק, לפני בערך 20 שנה. למדו שם חזנים מפורסמים כמו משה השל, בן ציון וולפא ואחרים.

בעבר הרחוק יותר היו מכונים, אך 'בעת החדשה' הוא נחשב הראשון.

סוג הקול: טנור

מספר דיסקים שהופקו: הפקתי כמה דיסקים, ובעבר גם קלטות. ישנו דיסק שנקרא "פניני חזנות", בליווי רביעיית מיתרים, אשר זכה להתפרסם מאוד, מכיוון שהיתה בו יצירה לא נודעת של החזן יוסל'ה רוזנבלט שנקראת "בראש השנה ייכתבון".

בנוסף הפקתי דיסקים ללימודי חזנות – נוסח ליל שבת, נוסח שחרית, ולפני שנה וחצי הוצאתי ביחד עם הבן שלי ישראל, לכבוד כנס הבוגרים של ישיבת חברון דיסק מיוחד עם הנוסח של ר' שלום שבדרון, נוסח חברון.

שיטת לימוד: אני למדתי חזנות בגלגול הראשון של המכון, אצל נפתלי הרשטיק ואלי יפה, כשהמכון עוד כשהיה בתל אביב. בנוסף למדתי אצל החזן העולמי משה שטרן, אצל יצחק השל, שמואל ברוך טאובה ויבדל"ח אליהו גרינבלט.

הדבר הכי חשוב בחזנות זה נוסח התפילה שאותו אסור לשנות. כמובן שאפשר ורצוי ללמוד טכניקות מודרניות כמו: לימוד תווים, נוסח, פיתוח קול ולהשתמש בהם כחזן.

לדוגמא, נוסח קרליבך, הוא נוסח חדש יחסית שלא היה בהיסטוריה הרחוקה, יש מי שמבקר אותו בעולם החזנות. מבחינתם זה לא חזנות. אבל אפשר לעשות נוסח קרליבך יפה עם חזנות נכונה. זה אפשרי, אך רוב מנייני קרליבך לא יודעים איך לעשות את זה.

בבית הכנסת ישורון מתקיימת בכל שבת מברכים תפילה בנוסח קרליבך בצורה אמיתית ונכונה, עם החזן אשר היינוביץ'. כעת ישנו ז'אנר חדש שמתחיל להיות פופולארי והוא מודז'יץ. השבת היתה תפילה בנוסח הזה בבית כנסת ברחוב נרקיס בירושלים, מקום שהפך לביתם של חזנים צעירים וותיקים, ומידי כמה שבתות ישנה שבת מיוחדת וההצלחה בלתי רגילה.

בימים נוראים השנה, אנצח שם על מקהלה, והתפילות יהיו בנוסח מיוחד עם ניגוני מודז'יץ. וגם הסליחות בישורון יורכבו מניגוני מודזיץ'.

קטע חזנות אהוב: זה כמו לשאול איזה ילד אתה הכי אוהב. הרוב הגדול של הפרקים אהוב עליי תמיד. בכל זמן ורגע יש קטע שאליו אתה מתחבר, בהתאם לתחושה הפנימית שלך. למשל כעת, בחודש אלול, אני יכול להקשיב לקוורטין, "לדוד מזמור", או "טיהר".

רגע מביך, בין כסה לעשור

בית הכנסת הראשון: כיהנתי שבע שנים בבית כנסת המרכזי לצפון בתל אביב, מקום שכיהנו בו החזן בנימין אונגר, שלום כהן וחזנים גדולים אחרים, יחד עם מקהלה.

ב-12 השנים האחרונות משמש בתפקיד מנצח קבוע של מקהלת בית כנסת ישורון.

רגע שיא: ב"ה היו כמה רגעים, למשל קבלת המשרה בבית הכנסת בתל אביב, ועוד הרבה רגעים בתפילות לפני התיבה במקומות שונים בארץ.

רגע מביך: כאשר התפללתי בבית כנסת הגדול בחדרה עם המקהלה שלי, בימים שבין כסה לעשור. שרנו את קדושה המפורסמת של אדלר, קטע שלוקח 7-8 דקות, שבסיומו שגיתי ואמרתי "הא-ל הקדוש" במקום "המלך הקדוש", מכיוון שעבר הזמן שנחשב "תוך כדי דיבור", הייתי צריך לחזור מהתחלה של חזרת הש"ץ, הפעם בלי לבצע את הקדושה הארוכה.

תלבושת בשבת: תלוי איפה. בבית הכנסת הגדול בירושלים אני ניגש עם כובע וגלימה. במקומות אחרים, זה תלוי במנהג המקום ובמה שמבקשים ממני.

חזני העבר מול חזני ההווה: כמובן שהמושג של ירידת הדורות לא דילג על עולם החזנות. גם אם מסתכלים על רבנים שהיו בדורות שעברו, אי אפשר להשוות אותם להיום, אפילו לא ראשי ישיבות שלפני 100 שנה לראשי ישיבה היום. מצד שני, החזנות של היום היא הרבה יותר מתוחכמת, משתפת את הקהל, הרבה יותר מוזיקלית ועשירה.

מבחינת עומק אין מה להשוות. החזנות שהיתה פעם, היא הרבה יותר עמוקה. אבל זה לא אומר שהחזנים של היום לא עמוקים, אם לא משווים לקוורטין ולמשה קוסוביצקי, שכמוהם אין להשיג היום. אבל עם זאת, לא צריך תמיד לחשוב שמה שהיה פעם זה יותר טוב, כשאני שומע את חיים אדלר בשבתות אני מתרגש, וכמובן בתפילות שזכיתי לשמוע מהחזן הענק משה שטרן אפשר אפילו לבכות מרוב התרגשות מהתפילה שלו.

עולם החזנות חי

עתיד החזנות לאיפה: החזנות אמנם הולכת גם לבימות הקונצרטים, אבל יש דווקא נטיה בציבור לשבתות חזנות רבות. היום מזמינים חזן ומקהלה בכמות שלא היתה לפני 20-30 שנה, אך לא תמיד משלמים מספיק.

לדעתי, החזנים צריכים להקים איגוד חזנים ולדאוג לתקציבים לעולם החזנות ולתמחור הוגן של שבתות החזנות.

גופים שאמורים לתקצב פעילות תרבות חזנית, לא נותנים פרוטה שחוקה לעולם החזנות.

המכון שלנו לא מקבל אגורה ציבורית אחת, והוא מתקיים על שכ"ל של התלמידים ובאהבה גדולה מצד המורים. עם כל זאת, בלי שקיבלנו שום מימון כמעט, השנה עשינו בין 15 ל-20 אירועים.

עולם החזנות חי ופעיל, ורואים את זה כעת ברישום ללימודי המכון לשנה הבאה.

קטע נבחר שיצורף לכתבה: הקטע מתוך קונצרט "קול דודי דופק", שנערך ביום ראשון השבוע בבית חינוך עוורים בירושלים. השתתפו בו תלמידי מכון ירושלים לחזנות וחזנים אורחים צעירים.

החזנים המשתתפים: אברהם קירשנבאום, נחי ריבק, בנימין שפירא, יוסי שוורץ, מרדכי מונק, בני הצעיר ואנוכי, יחד עם המקהלה של המכון, בליווי עמנואל וואל ויוסי שטיינמץ שניגן על קלרינט.