הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום (שלישי) דוח מקיף המעודכן לסוף שנת 2024, המציג את תמונת המצב המלאה של התושבים הזרים בישראל.
הנתונים חושפים כי לצד ריכוזים מוכרים בערים חילוניות, גם בני ברק, עיר התורה והחסידות, משמשת מוקד למסתננים.
הנתון הממוקד: 4.9% מכלל המסתננים וילדיהם בישראל מתגוררים בעיר בני ברק.הפילוח המרכזי: הריכוז הגבוה ביותר של מסתננים הוא בתל אביב-יפו (39.3%), ואחריה פתח תקווה (6%), אילת (5.0%) ונתניה (4.9%).
260 אלף תושבים זרים: מי נשאר בישראל?
על פי נתוני הלמ"ס, חיים בישראל 260,400 תושבים זרים. הרוב המוחלט של אוכלוסייה זו הם בעלי רישיונות עבודה, סטודנטים, אנשי דת ומשפחותיהם.
עם זאת, קיים ריכוז משמעותי של שוהים בלתי חוקיים:
מסתננים: כ-26,700 זרים מוגדרים כמסתננים, כאשר כניסתם של חדשים כמעט פסקה בזכות הגדר בגבול מצרים. מתוכם, 19,600 הם מסתננים וכ-7,100 הם ילדים שנולדו להם בישראל.
מוצא: רובם המוחלט של המסתננים מגיעים מאריתריאה (77.9%) ומסודן (11.7%).
תיירים ללא רישיון: כ-22,500 זרים נותרו בישראל לאחר שתוקף אשרת התייר שלהם פג. ירושלים נמנית עם הערים שבהן יש ריכוז גבוה של קבוצה זו (17.2%), לצד תל אביב-יפו (12.2%).
עובדים זרים: סיעוד ובנייה בראש
מספר העובדים הזרים בעלי רישיון עבודה עומד על כ-156 אלף נפש, כאשר היקף הכניסות והיציאות עלה ב-27.5% בשנת 2024 לעומת השנה הקודמת.
ענפי תעסוקה: יותר משליש (38.8%) מועסקים בענף הסיעוד, כשליש (33.4%) בענף הבנייה, ו-20.8% בחקלאות.
מוצא: מדינות המוצא העיקריות הן הודו (22.8%), תאילנד (21.0%) וסין (14.0%).
מיקומם של העובדים: רוב עובדי הסיעוד מתגוררים בערים הגדולות כגון ירושלים (8.6%), תל אביב-יפו, וחיפה.
גם עובדי הבנייה מרוכזים בתל אביב, ירושלים ובאר שבע.
0 תגובות