כשאנחנו מסתכלים על המסע המתואר בפרשה שלנו, אנחנו בעצם מבינים מדוע תוצאות של ספק מסעות ספק בריחות שלנו עגומות כל כך. אברהם אבינו מנסה ללמד את כולנו שיעור חשוב בתורת היציאה למסעות לעבר הארץ המובטחת מכל סוג שהו. בצורה כביכול לא הגיונית הוא עוזב קודם את הארץ, אחר כך את המולדת ובסוף את הבית. וזאת בשונה מאתנו, שמתחילים בדרך הפיזית, מהבית החוצה, לעבר גבולות הארץ. אנו מדלגים בין גבולות וקירות ומופתעים לראות כי בעצם לא הגענו לשום מקום.
המסע האמתי תמיד כולל בתוכו את המרכיב הקשה של העזיבה והפרידה: מהרגלים, רצונות, נטיות, השקפות, מסורות וכו'. כשמתחילים את המסע בכיוון כביכול הפוך, כפי שהוא מתואר בפרשה, עוזבים את אזור הנוחות הרחב, את הדברים החיצונים שנדבקים אלינו. אחר כך נאלצים להתמודד עם מה שהולך וחודר יותר ויותר לאזור הנוחות האישי והקרוב ללב. ובסוף נאבקים עם התכונות האישיות, הדברים הקטנים שמרכיבים את העולם האמתי שלנו, אותו עולם שאנחנו בעצם לוקחים אתנו לכל מקום, גם כשפיזית אולי יוצאים מהבית וחוצים את גבולות המדינה.
הארץ המובטחת מכל סוג שהוא לא מושגת ע"י מעבר פיזי, ללא אבדות ופרידות מהדברים הגדולים והקטנים גם יחד. ובסוף כל תהליך, כל מסע, אם לא נעשה אותו כפי שהפרשה שלנו מלמדת אותנו, נמצא את עצמנו נתקלים בדיוק באותם דלתות שלא סגרנו כשיצאנו אל המסע הארוך.
היות וכל מסע מסוגל לעייף ולהתיש, כשיוצאים אליו, מומלץ להצטייד באוכל טעים ומזין, שייתן כוחות פיזיים בזמן מעבר ארוך בין מקום למקום, ויחזק את כוחות הנפש בשעת משבר. ומה יכול להתאים יותר מעוגיות קלילות ומתוקות?
עוגיות דבש
200 גר גרנולה
3 כפות אגוזי מלך קצוצים
2 כפות צימוקים
1 כף יין מתוק
2 כפות חמוציות מיובשות (ניתן להחליף בפירות יבשים אחרים)
½ כוס דבש
50 גרם חמאה או מרגרינה בטעם חמאה
2 כפות סוכר חום
1/3 כוס קמח
1 ביצה טרופה קלות
1 כפית קינמון
משרים את הצימוקים בין לשעה. ממיסים את החמאה, מוסיפים דבש, קינמון וסוכר ומבשלים עד להמסה מלאה. מצננים מעט. מסננים את הצימוקים. מוסיפים לחמאה עם הדבש את הביצה ומערבבים היטב. לאחר מכן מוסיפים את כל הפירות היבשים, האגוזים והגרנולה. מערבבים ומוסיפים בהדרגה את הקמח. בעזרת כף מניחים כדורים של התערובת על התבנית ומשטיחים מעט. אופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות במשך 20 דקות.
]]>
0 תגובות