רימון על שולחן ראש השנה הוא כמעט חובה. לפתוח אותו? כאן כבר מתחילה הבעיה. כמה דקות עם הפרי האדום הזה, ופתאום יש נקודות על השיש, הידיים, החולצה ולפעמים גם על הקיר.
לא חסרים טריקים שמבטיחים לחלץ את כל הגרגירים במהירות. בדקנו מה באמת עומד מאחוריהם - ואיזו שיטה הכי מתאימה למי שרוצה להגיע לקערת גרגירים יפה בלי להפוך את המטבח לזירת התזה.
השיטה הכי נקייה: קערת מים
אם המטרה העיקרית שלכם היא כמה שפחות לכלוך, זו כנראה השיטה הטובה ביותר.
ממלאים קערה גדולה במים. במקום לחצות את הרימון ישר דרך הגרגירים, חותכים בעדינות את החלק העליון ומבצעים כמה חריצים לאורך הקליפה - רק עד הקליפה והקרום הלבן, בלי לנסר את הגרגירים עצמם.
פותחים את הרימון בעדינות לפלחים ומכניסים אותם לתוך המים.
עכשיו מפרידים את הגרגירים בעזרת האצבעות כשהרימון נמצא מתחת למים.
וזה החלק היפה: המים עוצרים את רוב ההתזות האדומות, הגרגירים שוקעים לתחתית והחתיכות הקלות של הקרום הלבן נוטות לצוף למעלה. בסיום אוספים את הקרומים, מסננים את המים ונשארים עם הגרגירים.
החיסרון: צריך בסוף לסנן ולייבש מעט את הגרגירים.
היתרון: המטבח נשאר בד"כ נקי.
השיטה המהירה: להפוך ולדפוק בכף
זה כנראה הטריק הכי מוכר: חוצים את הרימון, מחזיקים חצי ממנו מעל קערה כשהקליפה פונה כלפי מעלה והגרגירים כלפי מטה - ומכים על הקליפה בכף עץ.
כשהרימון בשל, לא מעט גרגירים באמת מתחילים ליפול לקערה במהירות. זו שיטה מקובלת שמופיעה גם בהמלצות של מקורות קולינריים רבים.
אבל יש כאן כוכבית.
אם הרימון עסיסי מאוד, המכות עלולות גם לשלוח טיפות מיץ לכל הכיוונים. בנוסף, לא תמיד כל הגרגירים נושרים לבד, ובסוף עדיין צריך לחלץ כמה עקשנים ביד.
לכן זו שיטה מהירה, אבל לא בהכרח השיטה שהיינו בוחרים עם חולצה לבנה רגע לפני החג.
טיפ קטן: השתמשו בקערה עמוקה והחזיקו את הרימון קרוב ככל האפשר לתוכה. זה מצמצם משמעותית את טווח ההתזה.
והטריק הכי חשוב קורה בכלל לפני שמתחילים
אחת הטעויות היא לקחת סכין ולחתוך את הרימון עמוק כמו תפוז.
כשחותכים ישר דרך מרכז הפרי, הסכין עוברת דרך הגרגירים עצמם - ואז מגיע כל המיץ האדום שאנחנו מנסים להימנע ממנו.
עדיף להסתכל על הרימון ולזהות את ה"צלעות" או הקווים הטבעיים שלו. חותכים את הכתר העליון, חורצים בעדינות את הקליפה לאורך אותם קווים ורק אז פותחים את הפרי בידיים לפלחים.
כך הרימון נפתח פחות או יותר לפי המחיצות הטבעיות שלו, והרבה יותר גרגירים נשארים שלמים.
ומה לגבי לגלגל את הרימון על השיש?
גם הטריק הזה קיים: לפני הפתיחה מגלגלים את הרימון בעדינות על השיש כדי לעזור לשחרר חלק מהגרגירים מהקרומים.
אפשר לנסות, אבל בעדינות.
המטרה היא לא למעוך את הפרי. לחיצה חזקה מדי עלולה פשוט לפוצץ גרגירים בתוך הרימון - ובמקום להקל על העבודה תקבלו הרבה יותר מיץ.
אז מה באמת הכי טוב?
אם אתם רוצים מהירות - שיטת כף העץ היא כנראה הראשונה שכדאי לנסות.
אם אתם רוצים מינימום לכלוך והתזות - קערת המים מנצחת.
ואם אתם רוצים להקל על כל אחת מהשיטות - אל תחתכו את הרימון באגרסיביות באמצע. חרצו את הקליפה ופתחו אותו לפי המחיצות הטבעיות.
לקראת ראש השנה, כשהמטבח גם ככה עמוס בסירים, עוגות ודבש, אנחנו לגמרי בעד השיטה שמשאירה לפחות דבר אחד פחות לנקות.
0 תגובות