בפורים שחלף שאלו אותי כמה אנשים למה את מתחפשת השנה. לא הייתי צריכה לחשוב הרבה, למרות גילי המבוגר, הייתה לי תשובה מוכנה מראש. השנה אני מתחפשת לכלה. לכלה? הם הרימו גבה? הם הרימו גבה ואני הורדתי, ידעתי את התשובה, כן לכלה. לכלה, עם שמלה לבנה מנופחת ויפה. שנים על גבי שנים ראיתי את השמלה הזאת. שנים חלמתי עליה, ושנים רציתי אותה (זוגיות)
אחרי שלושה ימים של טירוף חושים וערבוביה קשה לעיכול של ממתקים, אוזני המן ומאכלי החג - זה הזמן לתת לגוף מעט מנוחהעם דיאטת מיצים שתהפוך אותך לחדשה (בריאות)
חחחחח, הצחוק החדש, כתוב, מתגלגל או בכל צורה שבה הוא מתפרץ. לא ניתן להגדיר אותו כתוצאה מאושר ממשי אלא כביטוי לרגש כלשהו או בעצם, כרצון להיות מאושרים. "האדם לא צוחק כי הוא מאושר אלא הוא מאושר כשהוא צוחק" (וויליאם ג'יימס) * אז מה מכיל הצחוק שלנו?
כשאנחנו נותנים משלוח מנות מושקע, מה אנחנו בסה"כ רוצים? שימצא חן בעיני המקבל, שתהיה לו הרגשה טובה שגם תכבד אותנו. אז אנחנו מתחילים בניחושים את מה השוויגער הכי תאהב, ומה ההורים הכי יאהבו לקבל. אל תשכחי שיש מישהו שאמגיע לו משלוח מנות שישמח אותו, כי מגיע לו גם (זוגיות)
כשמעוזי קו בר לב נפלו בזה אחר זה והעם בישראל ספג אבדות קשות מאוד, הרבי מליובאוויטש עמד על כסאו ורקד. רקד ועודד את שירת מארש הניצחון של נפוליאון ■ לשמחה מה זו עושה ומה סיפרה לי שמחה שראתה זאת במו עיניה? ואיך, איך אפשר לצוות את הלב להיות שמח? איך אפשר לוותר על ה"נימוסים" הפולניים ולהדליק את הלב באור של שמחה? ■ פורים שמח!
כל העולם הזדעזע, מה גם לבלגיה הגיעו? הרי ויוה לה בלגיה איך הצליחו לפגוע באימפריה הזו? כל חשבונות האינטרנט החליפו תמונתם מתמונת דגל צרפת לדגל הבלגי כאות הזדהות. פלאי עולם ואתרי תיירות רבים שינו צבעם והדליקו נרות בחצרות ביתם, כל העולם נושא מבטו מבט של רחמים, אוי בלגיה, בלגיה (תרבות)
כמה פעמים מצאנו עצמנו בסיטואציה מביכה, כשאחרי מעשה טוב שעשינו, שמנו לב שכל מטרתנו הייתה בעצם רק להרשים ולהראות לכולם: "הי, אני כאן עשיתי, אני חיזקתי"...?! התחרותיות בדורנו מבלבלת אותנו לפעמים ומשכיחה מאתנו את העיקר. לפעמים גם הסיפוק ממקום מדומה מביא אותנו לעשות הכול ממקום חיצוני ולא אמיתי (תרבות)
התרחקו מפחמימות פשוטות וממזונות עתירי סוכר והעדיפו פחמימות פשוטות כמו אורז מלא. שתו הרבה מים ותנו לגופכן מנוחה. שעות לפני שתחל תענית אסתר, קבלו את המדריך שיעזור לכן לעבור אותו בשלום
בתור הבכורה בבית אני מגלה בכל פעם מחדש שאחים שלי, שישה במספר, כולם כל כך מצחיקים וקטנטנים. אפילו נעמי שכבר בת עשר וקטנה ממני בשנה וחצי, היא בדיוק כל כך מצחיקה וכל כך קטנה, שלפעמים זה פשוט מבדר * התפקיד הגדול של אחות גדולה (משפחה)
כולנו יודעות שהעולם נקרא נעלם כי השם ברא את ההעלמות, הוא בעצם נסתר זוהי ההסתרה הגדולה, מגילת אסתר 'וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא'* בואו ננסה לצאת למספר רגעים מהקופסה, מהרעיון שהשם הוא הנעלם וכל החומר הוא כאן הקיים, נתחיל...(פורים תשע"ו)
על מרדכי היהודי נאמר במגילה כמה פעמים שהיה 'גדול' גדול בבית המלך, גדול ליהודים. אבל גם את המן גידל המלך. מה ההבדל בין גדול לגדול, בין קודש לחול? במה נמדד גדלנו כבני אדם? האם בממדינו הפיזיים? בכישרונותינו? בגודל חשבון הבנק שלנו? בהיקף הידיעות? במידת הצלחתנו? במעמד החברתי? בשושלת היוחסין? בכמות המעריצים שלנו? במספר החברים שיש לנו בפייסבוק? או במנין העוקבים אחרינו בטוויטר? (תרבות)
היא פוחדת כל-כך מיום המחר, אסתר רק רוצה הביתה. היא עוצמת את עיניה ומנסה לדמיין כיצד נראים היו חייה לו אבא ואמא היו נשארים בחיים. אביה נפטר כשעוד היתה ברחם אימה לאחר מחלה קשה, אימה מתה בלידתה אותה. הזכרונות שלה מאבא ואמא מבוססים רק על הסיפורים שמספר לה מרדכי. זכרון של ממש חסר לה לאסתר ואין דבר שהיא מיצרה עליו יותר מכך * חני ליפשיץ ומגילת החיים: 'געגועים בצבע לבן מטושטש' (תרבות)
במקום לקנות רוטב מוכן ולהתפשר על הטעם, פנקו את עצמכן ברוטב בולונז אמיתי שעשוי מיין יבש אדום, סלרי גזר ועלי בזיליקום. זה שווה את המאמץ (מתכונים, מדור אוכל)
מי היה מאמין, שפורים כבר כאן? אז זהו זה הגיע. התכונה הרבה, תחפושות, משלוחי מנות, סעודת פורים ועוד שלל מתנות לאביונים. אז איך זה קורה שהחיים רצים אצים להם מבלי שנשים לב? ממש לפי הסדר הבא, פורים עוד שניה כבר כאן (פורים תשע"ו)