
חשיפת מסמך המדיניות מ-2026
במהלך המשדר הציג אנסבכר מסמך מדיניות רשמי הנושא את התאריך 19 בינואר 2026, אשר נחתם על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו וממוען למזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו.
לדברי אנסבכר, המסמך מגדיר את מתווה הסדרת השליטה ברצועת עזה ב"יום שאחרי". על פי המתווה המוצג, הניהול, הזכויות הכלכליות והמימון של הרצועה יועברו לידי "מועצת שלום" אזורית, שבה קטאר מוגדרת כגורם המשפיע והדומיננטי ביותר. אנסבכר מדגיש בראיון כי להבנתו, מהלך זה משאיר את גורמי חמאס על כנם ברצועה תחת חסות קטארית, והוא בוצע ללא תיאום, דיון או אישור של שרי הממשלה וחברי הקבינט המדיני-ביטחוני.


סוגיית הלחץ המדיני: החשש מפני סחיטה קטארית
במהלך הראיון, מעלה ד"ר אנסבכר את השאלה כיצד הגיעה מדינת ישראל למצב שבו רצועת עזה מועברת בסופו של דבר לחסות ומימון קטאריים. לטענתו, הסבר אפשרי למצב זה נעוץ בחשש מפני פעולות לחץ וסחיטה מצד קטאר כלפי ראש הממשלה.
אנסבכר מדגיש במפורש כי הוא מציג את הדברים כחשש וחשד המבוססים על מבחן התוצאה, ולא כעובדה מוגמרת שהוכחה: "העליתי את החשש, לא העליתי את זה כעובדה.
לפי התזה המועלית בראיון, המנוף של קטאר מבוסס על מערכות היחסים המורכבות שניהלו איתה לאורך השנים הדרג המדיני וגופי הביטחון. אנסבכר מסביר כי החשש הוא שהקטרים משתמשים באיום לפרסם חומרים ותיעודים מן העבר הנוגעים לאופן שבו נבנה חמאס ובאילו צינורות הועברו הכספים, וזאת כדי ללחוץ על ראש הממשלה לסיים את המערכה בהסדר שנוח להם. הוא מוסיף כי הציג את החשש בפני גורם בכיר שהסכים איתו על חומרת העניין, אולם נכון לעכשיו הנושא לא נבדק או נחקר על ידי השב"כ.

ביקורת אסטרטגית: "מרוץ העכברים"
אנסבכר מחזיר את הצופים אל שורשי תפיסת הביטחון ("הקונספציה") שהובילה לאירועי השביעי באוקטובר. הוא מציין כי המדיניות המאפשרת מעורבות קטארית מוגברת והזרמת כספים לרצועה נולדה ועוצבה בתקופה שלאחר מבצע 'צוק איתן'. לטענתו, המערכת הנוכחית ממשיכה לפעול תחת אותם קווי מחשבה מבלי לבצע שינוי שורשי.
אנסבכר מתאר את המצב הנוכחי כ"מרוץ עכברים" אסטרטגי. "אנחנו נמצאים במצב שבו מתנהלת פעילות טקטית ענפה – יש קרבות, חילופי אש, הפעלת כוחות יבשה ואוויר – אך הציבור מוסלל להתרכז אך ורק באירועים הנקודתיים הללו", מסביר אנסבכר. "בפועל, אין הגדרה ברורה לאן המערכת מנווטת, ואיש אינו שואל מי באמת מחזיק בהגה האסטרטגי של מדינת ישראל ולאן מובילים אותנו".


העדות האישית מבוקר ה-8 באוקטובר
בחלקו האחרון של הראיון משתף אנסבכר בחוויותיו האישיות מימיה הראשונים של המלחמה, ומסביר כיצד הן השפיעו על תפיסתו הכללית ועל עיסוקו המקצועי בנושא.
"בבוקר של השמיני לאוקטובר, מיד לאחר ההלם של היום הראשון, עמדתי על הדשא בכניסה לאחד הקיבוצים בעוטף", משחזר אנסבכר. "נחשפתי שם למראות קשים מאוד, מראות שאף בן אנוש לא צריך לראות במהלך חייו. החוויה הזו טלטלה אותי באופן אישי; הרגשתי שהתחלתי את הבוקר ההוא כאדם בן 40, וכשעזבתי את המקום הרגשתי כאילו זקנתי ברגע והפכתי לבן 140".
הראיון המלא, בווידאו המצורף בראש הכתבה
לצפייה בפרק הראשון לחצו
מצ"ב את החוברת "בגידה- בין קונספירציה לקונספציה"
https://drive.google.com/file/d/1ej23O8JFbcRtiL51-G7XFFwJ9Q2QWnOB/view?usp=share_link







0 תגובות