ראש השב"כ דוד זיני הודיע כי הוא זה שקיבל את ההחלטה שלא לאבטח את יו"ר מפלגת ישר והמועמד לראשות הממשלה, גדי איזנקוט. זיני הבהיר כי הוא הנושא באחריות הבלעדית לעניין זה, וזאת לאחר סדרת התייעצויות שקיים עם גורמי מקצוע. בהודעתו צוין כי השב"כ וועדת הבחירות המרכזית עובדים בתיאום מלא.
ההיגיון מאחורי ההחלטה מצביע על כך שהענקת אבטחה אישית לאייזנקוט מטעם השב"כ יכולה הייתה להגביר את סיכוייו בבחירות באופן שאינו הוגן, ולהעניק לו תדמית של ראש ממשלה מטעם המדינה - למרות שהוא רק מועמד ומעולם לא כיהן בתפקיד.
במערכת הפוליטית התעוררה סערה בעקבות ההחלטה והטענות כי השירות ניסה להטיל את האחריות על ועדת הבחירות. ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד תקף את ההחלטה ואמר: "זו שערורייה. יאיר נתניהו מאובטח על מלא במיאמי, אבל גדי איזנקוט, רמטכ"ל לשעבר, לא מאובטח, ברור שצריך לאבטח אותו. אם יקרה משהו לאיזנקוט זה יהיה על ראשם".
מוקדם יותר הבהיר יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, כי אין לו כל שיקול דעת בנושא ואינו הגורם המוסמך להכריע. מועדת הבחירות נמסר כי זיני עדכן את סולברג שאין התרעות מודיעיניות לפגיעה באיזנקוט, וכי אינו נכלל בין שבעת סמלי השלטון הזכאים לאבטחה, זאת בניגוד לאישור אבטחה לכל החיים שהוענק לאחרונה לראש הממשלה נתניהו ובני משפחתו.
הכל התחיל כאשר הקמפיין של אייזנקוט טען כי הרמטכ"ל לשעבר הוא אדם מאוים מתוקף תפקידו לשעבר כרמטכ"ל, ובעיקר מכיוון שהוא מועמד לראשות הממשלה בעל סיכויים גבוהים לקבל מספר מנדטים גבוה.
למעשה, איינזקוט מקבל כבר כעת אבטחה מחברה פרטית, אולם הדרישה הייתה שזו תתבצע מטעם המדינה.
החשש היה שהענקת אבטחת שב"כ לאדם שמעולם לא כיהן במשרה מדינית ואשר אינו מאוים בפועל, יתפרש על ידי המצביעים כהענקת מעמד ממלכתי לאייזנקוט, ותדמית של ראש הממשלה.
כאמור, לאחר בחינת הבקשה על ידי ראש השב"כ, והקביעה כי אייזנקוט אינו מאוים באופן המצריך הענקת אבטחת שב"כ צמודה, הוחלט שלא להעניק לו את הפריווילגיה אשר מעטים זכאים לה.
3 תגובות