השודדים צמאי הדם ראו את היהודי, ונמלטו

היהודים מתכוננים לחג הפסח. ההכנות בעיצומן. וכבר עולה ניחוח תבשילי ה´סדר´.

גרמניה מנסחת את החוקים הליברלים. ובחבל אלזס היהודים נמצאים באיום אמיתי. לפתע, קולות מבוהלים נשמעים.

השודדים בדרכם אל העיירה היהודית השקטה.

מה יהיה??".

הציע גביר העיירה: "ביתי ניצב בכניסה ליישוב. בואו, נתאסף אצלי. כל אחד יביא עמו קלשון, גרזן או מכוש.

כשיגיעו השודדים לפאתי העיירה, נחכה שם לתוקפים.

ומי לא הגיע?

רק אהרון - ניר הקצב לא הגיע. הוא יושב בחברת משפחתו ועורך את ה´סדר´ כאילו לא קרה כלום.

"אהרון ניר, בו מיד איתנו", אבל הוא מסרב.

"בליל הסדר אני עורך סדר ומצפה לניסים".

כאשר הגיחו ראשוני השודדים, כל הבתים היו חשוכים.

הבית המואר מניס שודדים

רק בית אחד היה מואר - ביתו של הקצב. לשם פנו השודדים. מתוך הבית נשמע קול שירה נפלאה.

מנהיג השודדים ועוזרו התקרבו בשקט אל החלון והציצו פנימה. מחזה שלא מן העולם-הזה נגלה לעיניהם.

ליד שולחן מכוסה מפה צחורה, ישב אהרן- ניר כמלך של ממש. על השולחן, כלי כסף, צלחות וגביעים. סביב השולחן יושבים אשתו,

הבנים והבנות, כנסיכים ונסיכות. פני המסובים הקרינו רוחניות גבוהה, כל-כולם שקועים בשירה, משוחררים לחלוטין מכל טרדות של חולין.

שולחן הסדר - מנצח

מנהיג השודדים התרשם עד עמקי נפשו. "אנו עוזבים את העיירה!", לחש והתרחק מהחלון.

הוא כינס את השודדים וסיפר להם: "היהודים שוב הפעילו נגדנו את מעשי הכישוף שלהם... אם לא נעזוב את המקום מיד, נהיה אבודים לנצח!".

כך עלו השודדים המבוהלים על סוסיהם ונסו מהמקום.

העיירה כולה ניצלה בזכות שולחן הסדר של אהרון – ניר הקצב.

לא רק אותו שולחן סדר של יהודי בחבל ארץ רחוק, ולא רק מול עיניהם של שודדים ופורעים אלא כל בית יהודי נראה כך ומושפע בו אור עליון. וכל יהודי זוכה לנצח את כל הדברים הרעים המאיימים עליו, בשעה שהוא יושב לשולחן הסדר עם משפחתו.

●

חיים במחתרת

תחת מעטה של חשאיות ישבו החכמים בכינוס שהוא כנגד החוק והמשיכו בקיום המצוות. ההגדה מספרת:

מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי טרפון ורבי עקיבא שהיו מסובים בבני ברק. למה בני ברק? רחוק מהבולשת!

הרומאים חיפשו את הרבנים. וכדי לשבת בליל הסדר הם מצפינים את עצמם בבני ברק.

קודים מסעירים

ההגדה מלאה בקודים מסעירים על החיים היהודים לאורך הדורות.

משה רבינו, איך גילה תעוזה כזו מול פרעה? איך עם שלם ניצח אימפריה בלי למרוד?

אסונות טבע כמו מכת דם או ברד, מוכיחים שאנשים מהסוג של פרעה אף פעם לא מתנצלים. איפה אנחנו בכל זה?

האם אנחנו נעשים איכפתיים יותר, אחרי מה ששמענו על הצונאמי ביפן? האם חשבנו שזו השגחה אלוקית, כל מה שקורה כאן?

משפחה לא מוכרת

היהודים היו עבדים במשך יותר ממאתים ועשר שנים. יומם ולילה הם שועבדו. בקושי הצליחו לראות אחד את השני. היתה להם שיטה: להעביד את הנשים בלילה ואת הגברים ביום. והילדים? עבדו עד אפיסת כוחות! איך היהודים מתגבשים במהרה תוך ארבעה ימים למשפחות מלוכדות ואוהבות? איך?

כמה הם השקיעו באותו לילה

הם מתארגנים ליציאה ממצרים?.אוהה! כמה ´ה-ם´ השקיעו בלילה הזה, כדי להתאחד. זו פעם ראשונה שאבא שואל ילד כמה בשר הוא ירצה לאכול.

זו פעם ראשונה שעורכים שולחן, ומתלבשים לכבוד הסעודה. וזה היה הלילה הראשון שהם ישבו לסעוד בו בניחותא.

ואז לפתע הם גילו שלא כל הבנים נראים אותו דבר. יש להם גם את החכם וגם את הרשע.

מה עושים? מחברים את כולם!. בליל הסדר , אף אחד לא נשאר מאחור. הלילה אנו מקדישים זמן איכות לדור העתידי אשר ישא את משואת העם בדורות הבאים.

ערך הדורות

אברהם אבינו, חקק בעולם מטבע היסטורית: בצידה האחד הטביע דיוקן של תינוק ותינוקת. ובצידה השני דיוקן של זקן וזקנה.

שני הצדדים של המטבע – עושים אותה בעלת ערך.

אברהם הנהיג בעם ישראל את המודל הקיומי החשוב שבקשר בין הדורות.

ובראיה מעשית, חשוב שנתכונן לאמירת ההגדה. כדאי לחשוב על נקודות מאירות בה. כאלו שיסחפו את כל סוגי הטיפוסים המסבים איתנו לסדר. ולוואי ונזכה לאותו אור עליון המניס את כל הדברים הרעים המאיימים עלינו.

ומי יודע? אולי גם נראה את אליהו הנביא....