מעשה באיכר שהעמיס הר של סחורה על עגלתו וביקש להכניסה למחסן. אך אבוי, העגלה נתקעה בפתח. ערימת הסחורה הגיעה עד המשקוף, ולא יכול היה להכניסה.התרגז האיכר על העגלה הנתקעת, ומה עשה? היכה את הסוס. ולשווא.
עבר שם לץ קל דעת, ואמר: "למה תכה את סוסך, האינך רואה שהמטען גבוה מן הפתח?"
שאל האיכר: "ומה אעשה? איך אגדיל את הפתח?".
המשקפת המזויפת
ענה הלץ: "קנה ממני משקפת זו המגדילה כל דבר פי כמה. הבט בה כלפי מעלה, והפתח יגבה. כך תוכל להכניס את העגלה בלא מאמץ!"
קנה האיכר את המשקפת בכסף מלא, והלץ המשיך בדרכו. הביט האיכר בפתח דרך המשקפת, ואכן גבה פלאים. משך ברסן הסוס- והעגלה עדיין תקועה... השתאה, וקרא בקול אחרי הלץ המתרחק: "אמור לי, הפתח גבה ועדיין לא משה העגלה?"... צעק אליו הנוכל: "שוטה, הבט אל ערימת הסחורה דרך המשקפת, ותראה שגם היא גדלה, ושוב חוסמת היא את הפתח!". הביט האיכר בסחורה בעד העדשות, ואכן תפחה עד מאוד. אם כן, מה הועיל? קרא באכזבה לעבר הנוכל המתרחק: "רימתני, השב לי את כספי!"
וממרחקים הגיע אליו קולו של הלץ: "יש עצה! כשאתה מביט בסחורה הפוך את המשקפת, ונראה שהכל יבוא על מקומו בשלום!" יש איפוא למשקפת צד שני, והוא לא ידע! הפכה והביט בסחורה, והנה קטנה עד מיזעור! שמח שמחה גדולה, הביט בריכוז והצליף בסוסים. והם, להכעיס, אינם זזים! ביקש לשאול את המוכר פשר דבר, אך הלה הרחיק כבר לכת ונעלם, מותירו עם התעלומה...
עבר שם אדם פיקח וראה עגלה תקועה בפתח האסם, והעגלון מביט בעוד המשקפת בפתח, הופכה ומביט במטען, וחוזר חלילה... אמר לו: "אוי לך, כסיל נבער! הלא תבין שהמשקפת לא תשנה את המציאות, ושאינך יכול להסתכל בכל פעם בצד הנוח לך, להגדיל כביכול את הפתח ולמזער כביכול את הסחורה!"...
קבל האיכר: "ומה אעשה איפוא?! והפיקח ענה: "אין פשוט מזה! הסר מן הסחורה עד לגובה הפתח, והעגלה תכנס בקלות"...
למזער נזקים
אותו איכר מזכיר את ההתנהלות שלנו. יש לנו טבע כזה למזער את הדברים הרעים שעשינו, ולהגדיל את הדברים הטובים שעשינו. תמיד כשיתלוננו עלינו, נדע לגמד את העוולה שנגרמה על ידינו . ואם בכל זאת, יטענו שמאוד מאוד פגענו? נדע להסביר לעצמנו ולאחרים, ש"מדובר פה באנשים שקצת מגזימים והם רגישים באופן מיוחד..."
אבל אם יפגעו בנו חלילה? אז זה יהיה ממש נורא. אז 'זה מוכיח שיש כאן מגמה נגדנו'...
כך גם הדברים הטובים. מה שעושים לנו , זה ממש 'על הדרך' . הם עשו זאת בשביל עצמם יותר מאשר בשבילנו... אבל מה שאנחנו עשינו לאחרים טוב? זה עם מחירון מיוחד."כמה התאמצתי בשבילו...- והוא לא יודע להעריך"
חודש אלול - הזמן לבדוק את המשקולות
בחודש אלול אנחנו בודקים את המשקולות בהם אנחנו בודקים את עצמנו. עם הרבה יותר אמת. עם פרמטרים אחידים לנו ולאחרים. עם משקפת שמתבוננים בה תמיד מאותו צד. וכשזה 'לא עובר', לדעת להוריד מהסחורה העצמית שלנו, כדי שנצליח לעבור את המפתן.
אמות המידה הנכונות, הן החלק המשמעותי של פרידה מחישובים לא נכונים, זהו תהליך אמיץ של תיקון המעשים כך שיהיו יפים וטובים בהרבה.
ממנים שופטים הגונים
בפרשה זו אנו מצווים למנות שופטים הגונים. איפה? בכל שעריך. אי אפשר להיות 'צוארון לבן' בחלק מהדברים. צריכים להיות בעלי אמות מידה מוסריות 'בכל שעריך' . לעשות רק את מה שטוב ולהתנצל על מה שלא נכון.
כבר תוקעים בשופר
בכל יום תוקעים בשופר, ומזכירים לכולנו כי יום הדין מגיע. אצל הספרדים אומרים סליחות. חודש אלול נקרא בשם : חודש הרחמים והסליחות. הרחמים – זה מה שאנחנו מבקשים מהבורא יתברך. הסליחות - זה מה שאנחנו נדרשים לבקש מזולתינו. שבת שלום ומבורך!