בפרשת השבוע - עקב, התורה מתארת לנו את ארץ חמדת אבות היא ארץ ישראל, ושם נאמר:
אנִּי ה' אֱלֹקֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יִצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר אֶרֶץ חִטָה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכַּנֶת תֹּאכַל בָּה לֶחֶם לֹא-תֶחְסַר כֹּל בָּה אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֵב נְחֹשֶׁת לָך וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ עַל-הָאָרֶץ הַטְבָה אֲשֶׁר נָתַן (דברים ח ז-י)
המתבונן יראה שתיבת 'ארץ' נשנית שוב ושוב בפסוקי ארץ ישראל. כאן המקום לציין שרבנו בחיי מפרש באופן פלאי את תיבת 'ארץ':
והיה הענין להזכיר שש פעמים ארץ כנגד ששה אקלימים המתפשטין ממנה והשותים מתמציתה ועל האקלים השביעי הזכיר הארץ הטובה בלשון ידיעה וכן דרשו רבותינו ז"ל שבעה ארצות הן והכוונה להן שבעה אקלימין שהעולם השפל נחלק בהן.
ואקלים השביעי הזה שִׁבְּחוֹ דוד המלך ע"ה ואמר (תהלים מח) יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ כלומר אקלים יפה כי פירוש נוף אקלים ובכל נוף ונוף יש בו שינוי אויר לפי מזגו ולפי קרבתו לשמש ומי שנולד בנוף זה ויצא משם ונכנס בנוף אחר יחלה אבל ירושלים היא נוף מזוג וטוב וכל הנכנס שם מן הנופות היה חזק ובריא ולא יחלה לעולם ולכן נקרא מְשׂוֹשׁ כָּל הָאָרֶץ.
ונאכל מפריה
לא רק אקלימה של ארץ ישראל מבריא את האדם, אף פרותיה המשובחים גם בהם יש סגולות נפלאות. מפרשים כגון רבי אברהם אבן עזרא ורבנו בחיי מציינים כי שבעת המינים: חיטה שעורה גפן תאנה רימון זית שמן ודבש, הם מינים שמולידים את הדם.
דון יצחק אברבנאל מוסיף' ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש אם כן שמה תהיה ברכת הריבוי ושכר הטובות הגשמיות אשר אמר ה' לתת לכם וידוע שבארץ ישראל יש גם כן פירות אחרות כגון התפוחים ושאר הפירות אבל לא זכר משה רבינו ע"ה כאן כי אם הדברים הנאותים והמועילים למזון האדם שהוא הלחם והענבים והתאנים שכתב גלינוס ראש הרופאים שבהם ראוי האדם שיסתפק לשמירת בריאותו וכן השמן והדבש שהם צריכים מאד להנהגת הבריאות ורפואת החולאים לא שאר הפירות אשר חמרם מוכן לעיפוש.
אך גם מעלות רוחניות יש בפריות ארץ ישראל, כדברי הב"ח באורח חיים (סימן רח):
קדושת הארץ הנשפעת בה מקדושת הארץ העליונה היא נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ ועל כן ניחא שאנו מכניסין בברכה זו ונאכל מפריה ונשבע מטובה כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה ונשבע מטובה
ובשפת אמת מוסיף עוד יתכן לפרש כי אכילת לחם הארץ נתן התעוררות בנפש ישראל לברך להשי"ת זהו שנאמר וְאָכַלְתָּ וְשָׁבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ כלומר על ידי שתאכל ותשבע מפירות ארץ ישראל אז ממילא יהיה וברכת.
0 תגובות