1:
נאמר בפרשת האזינו:
״ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישימון יסובבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו״
רש״י הקדוש על המילה ״יסובבנהו״ אומר: ״שם סבבם והקיפם בעננים וסבבם בדגלים לארבע רוחות וסבבם בתחתית ההר שכפהו עליהם כגיגית״
פרשת האזינו עם הרב יצחק דוד גרוסמן • צפו
״ענני הכבוד״, הם אחת הסיבות לישיבתנו בסוכה.
זכר שהקיף אותנו הקב״ה ושמר עלינו במדבר עם ״ענני הכבוד״.
2:
״ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר..״.
ה”מדרש” שואל, ביום הראשון? והרי לוקחים את האתרוג ביום חמישה עשר - ט״ו בתשרי, מדוע כתוב ״ביום הראשון״? ומתרץ שהכוונה ל״ראשון״ - לחשבון עוונות.
משל למה הדבר דומה, למדינה שהיתה חייבת הרבה כסף למלך.
ראה המלך שהם מתמהמהים ולא משלמים, יצא לכיוונם עם צבא קטן כדי לקחת את כספו המגיע לו.
שמעו במדינה שהמלך יצא לקראתם, מייד יצאו גדולי המדינה לקראתו.
בהגיעם אליו נפלו אפיים והתחננו לפניו שאין ביכולת מדינתם לשלם ובבקשה שישקול לוותר להם, שמע המלך את בקשתם והסכים למחול על חצי מהחוב.
הודו לו חשובי המדינה וחזרו לדרכם והמלך ופמלייתו המשיכו לכיוון אותה מדינה כדי לגבות את חצי החוב הנותר.
לאחר כמה קילומטרים רואים המלך ופמלייתו עוד שיירה קטנה של אנשים מגיעים לכיוונם.
היתה זאת שיירה של סוחרי המדינה.
כשהגיעו ליד המלך השתחוו לפניו והתחננו שיוותר להם על החוב, כיוון שאין למדינתם כסף.
אמר להם המלך ״הרי ויתרתי כבר על מחצית מהחוב, מה עוד אפשר לעשות״?
ראה את מבטם המתייסר והסכים למחול גם על חצי מהחצי חוב שנשאר והוריד את חוב אותה מדינה לסכום של רבע מהחוב המקורי.
הודו לו בעיניים בורקות סוחרי המדינה וחזרו למקומם.
לאחר כמה קילומטרים נוספים כשהגיעה פמליית המלך ליד שערי אותה המדינה, רואה המלך את כל יושבי המדינה, אנשים נשים וטף באים לקראתו.
שואלם המלך, מה ברצונכם שבאתם כולכם אלי??
נפלו על פניהם כל תושבי המדינה מקטן ועד גדול והתחננו שיוותר להם על החוב, ״אין באפשרותנו לשלם אדוננו המלך, מדינה ענייה אנחנו, אנא רחם עלינו״.
המלך שכבר ויתר להם עם שבעים וחמישה אחוז מהחוב חשב מה לעשות, לבסוף החליט לוותר להם לגמרי על כל החוב.
״מוחל אני לכם על כל החוב, קיבלתי את תחינתכם, אבל מרגע זה, חשבון חדש מתחיל״. הכריז המלך.
המלך הוא כמובן הקב״ה שכולנו מבקשים ממנו שימחל לנו על החובות שלנו, כי רבים הם.
כתוב שבערב ראש השנה כשגדולי הדור מתענים, מוחל הקב״ה לישראל על שליש מהחובות.
בין ראש השנה ליום כיפור היחידים מתענים והקב״ה מוחל לעוד שליש מהחובות.
כשמגיע יום כיפור וכל עם ישראל מתענה מקטן ועד גדול, ביום זה הקב״ה מוחל על כל החוב כולו לכל אחד ואחד, ככתוב ״כי ביום הזה יכפר עליכם״.
כשמגיע יום טוב ראשון של סוכות, נוטלים אנו את ארבעת המינים, מהללים ומודים לקב״ה על הכל.
אז עונה לנו הקב״ה שאכן מחל לנו לגמרי על הכל. אך מרגע זה ואילך נפתח לנו חשבון חדש.
לפי זה מסביר ה״מדרש״ את הפסוק: ״ולקחתם לכם ביום הראשון..״ - ״ראשון״ -
ראשון לעוונות.
מיום ראשון של סוכות, מתחיל איתנו הקב״ה חשבון חדש.
3:
השאלה הנשאלת, אם חשבון העוונות החדש מתחיל מיום ראשון של סוכות, מה עם ארבעת הימים שבין יום כיפור לסוכות? מדוע לא מתחילים חשבון חדש מייד ביום שלאחר יום כיפור?
על זה עונה רבי לוי יצחק מברדיצ׳וב ומלמד אותנו יסוד חשוב.
אמנם דבר קשה הוא להקפיד לעשות מצווה במאה אחוז לשם שמים, לעומת זאת את שלבי ההכנה למצווה, אותה אפשר לעשות במאה אחוז לשם שמים.
בארבעת הימים הללו שבין יום כיפור לסוכות, עסוקים כל ישראל בבניית סוכה ובארבעת המינים, וכמו שאמר ה״ברדיצ׳בר״, להכין מצווה - אפשר במאה אחוז לשם שמים.
אמנם קשה לנו לשבת בסוכה ולכוון כל רגע ורגע לשם מצוות ישיבה בסוכה, לעומת זאת, קל לנו לתת את המקסימום שלנו לצורך בנייתה וקישוטה. כמו כן להעביר שעות רבות בשוק ארבעת המינים כדי למצוא את המהודרים לנו.
עכשיו מובן מדוע ״יום הראשון לעוונות״ מתחיל דווקא ביום הראשון של סוכות, כיוון שבארבעת הימים הקודמים, חזקה על עם ישראל שיהיה שקוע רובו ככולו בהכנות למצוות סוכה וארבעת המינים.
בברכת שבוע טוב וחג שמח
עמירן דביר (דבורקין) הלוי
0 תגובות