נושא בפרשה

חיגרת או סומא: האם מום מולד זו סיבה מוצדקת לשבור שידוך?

פרשת השבוע, חיי שרה – אנו עוסקים בשיחתן של עבדי אבות לקראת השידוך של יצחק אבינו | האם מום שאינו ניכר, זו עילה לשבור שידוך? או שמא על הבעל לפוקח עין ביותר? (יהדות, פרשת השבוע) 

שידוך (צילום: חיים גרין - עיבוד AI)

ב חיי שרה אליעזר עבד אברהם יוצא לחפש ליצחק איבנו את השידוך המיוחל, והנה הוא נושא תפילה לקב”ה ואומר:

"וְהָיָה הַנַעֲרָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַמִּי נָא כַדֵךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְמַלֶיךָ אַשְׁקָה אֹתָהּ הַכַחְתָּ לְעַבְדְךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי" (בראשית כד, יד).

מסכת תענית (דף ד ע"א) מספרת: "א"ר שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: שלשה שאלו שלא כהוגן, לשנים השיבו כהוגן, לאחד השיבו שלא כהוגן, ואלו הן: , שאול בן קיש ויפתח הגלעדי. אליעזר עבד אברהם, דכתיב: 'והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך…' יכול אפי' חיגרת אפי' סומא, השיבו כהוגן ונזדמנה לו רבקה."

בתוספות מפרשים את הביטוי "יכול אפילו חיגרת ואפילו סומא": היינו - 'יכול אפי' חיגרת שיהיה לה אפילו רגל של עץ והוא לא יהא רואה או סומא כגון שיש לה עינים יפים ואינה רואה כלל'.

דבר זה שימש את הגאון רבי שלום מרדכי שוואדרון מבערז'אן כהוכחה לשאלה הלכתית מסעירה, כפי שמובא בשו"ת מהרש"ם (ח"ב סימן רכה):

אדם נשתדך עם אשה, ולפני התקשרותם יצאו לטייל ודיברו שעות רבות. לאחר מכן טען כי נודע לו שהאשה חיגרת על רגל אחת ושתוקנה לה רגל תותבת, והיא טענה שהמום היה ידוע לו כבר קודם. המהרש"ם פסק כי החתן נאמן בשבועה כשהוא מצהיר שלא הרגיש בפגם קודם, ומסתמך על דברי התוספות: גם אליעזר, שראה את רבקה עולה ויורדת אל העין לשאוב מים, ייתכן שלא הבחין אם יש לה רגל של עץ.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בפרשת השבוע: