1:
״וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה׳ את ישראל ממצרים״.
לכאורה קשה, ידוע הדבר שאסור להזכיר לגר ולבעל תשובה את חטאיו הראשונים.
מדוע צריכה התורה לכתוב שיתרו היה ״כהן מדין״, מדוע חשוב להזכיר בתהליך ההתקרבות שהוא עושה, את עברו ככהן לעבודה זרה?
חז״ל אומרים שלא היו מקבלים גרים בימי דוד ושלמה מכיון שבתקופה זו היה עם ישראל בשיא תפארתו.
חז״ל לימדונו שבמקרה כזה, כנראה שכל מי שבא להתגייר, עושה זאת מטעמי נוחות גרידא ולא מהסיבה האמיתית של אהבת ה׳ ועם ישראל.
לפי דברים אלו אפשר לשאול, כיצד גייר שלמה המלך את ״בת פרעה״? הרי אסור היה לו לקבל גרים בתקופתו?
אלא ש״בת פרעה״ איננה חשודה שבאה להתגייר מטעמי נוחות כספיים שהרי לא היה חסר לה כלום בבית אביה, לכן היה מותר לגיירה.
לפי זה אפשר להסביר מדוע מזכירה התורה תוך כדי תהליך התגיירותו של יתרו את דבר היותו ״כהן מדין״, כדי להסביר שהוא אכן התגייר מהסיבות האמיתיות של אהבת ה׳ ולא מטעמי נוחות.
הרי כ״כהן מדין״ היה איש עשיר ומכובד ביותר, ובכל זאת החליט לוותר על הכל כדי להדבק בה׳ ובעם ישראל.
זאת הסיבה שהתורה מזכירה את היותו ״כהן מדין״, לציין את גדולתו של יתרו שהתגייר למרות שמצבו הגשמי היה בשיאו, לא חס ושלום כדי להזכיר לו את חטאיו הראשונים.
2:
שני ״לוחות הברית״ מחולקים כידוע לשניים.
הימני - למצוות של ״בין אדם למקום״
השמאלי - למצוות של ״בן אדם לחברו״.
מעניין לראות שמצוות ״כיבוד אב ואם״ נמצאת בחלק הימני דווקא וכמה סיבות לדבר.
כדי להבין את מהותה של מצוות כיבוד אב ואם צריכים לחזור אחורה לתחילת עשרת הדברות.
הרש״ר הירש זצ״ל מסביר ש״יציאת מצרים ומתן תורה הן שתי ״עובדות יסוד״ בעם ישראל ואנו יודעים ומכירים בהן כאמיתות הסטוריות״.
עד כאן לשונו.
יציאת מצרים היא עובדת יסוד חשובה, היא הסיבה לקשר החזק שלנו לקב״ה כעבדים וכבנים.
לולא יציאת מצרים לא היה נוצר עם ישראל, אבות אבותינו וכל המשך הדורות היו נשארים שם כעם של עבדים.
ע״י שהוציאנו הקב״ה ממצרים עברנו מבעלותם של מצרים לבעלותו של הקב״ה.
וב״נעשה ונשמע״ בקבלת התורה השלמנו למעשה את הקשר המוחלט שלנו לקב״ה ע״י ההתחייבות לקיים את התורה.
סיפור יציאת מצרים חייב לעבור מאבא לבן עד סוף כל הדורות, כמו חוזה חשוב שאסור בשום אופן לאבדו.
אם כן אפשר להבין שכל מהותו של עם ישראל תלוי בשמירת המסורת מהורים לילדים, לילדים שלהם וכן הלאה.
עניין חשוב זה מותנה בכיבוד ילדים להוריהם.
ילד שלא יכבד את הוריו, לא יצליח ללמוד ולקבל מהם.
אחד כזה עלול חלילה לפגוע בשרשרת החשובה של העברת המסורת מאב לבנו.
אחד כזה עלול לגרום חלילה שגם ילדיו לא יכבדו אותו, גם הם עלולים לגרום להפסקת המסורת.
יוצא אם כן שמצוות ״כיבוד אב ואם״ היא אבן יסוד הכרחי להמשך קיומו של עם ישראל.
לכן מוזכרת מצווה זו בצד הימני של ״עשרת הדברות״.
3:
יש קשר ישיר בין כיבוד אב ואם לבין יראת השם וכבודו.
הגמרא בקידושין אומרת: ״תנו רבנן, נאמר כבד את אביך ואת אמך, ונאמר (במשלי) כבד את ה׳ מהונך, השווה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום״ ובהמשך הגמרא אומרת מה להלן בחסרון כיס אף כאן בחסרון כיס.
יש לנו חובה לכבד ולדאוג להורים שלנו ולהקדיש להם גם מכספנו וגם מזמננו.
התורה הקדושה מבטיחה שמי שיקיים את זה יזכה גם באריכות ימים וגם יגרום שנזכה להישאר בארץ ישראל.
בנבואת ״יחזקאל״ כתוב שאחד הדברים שגרמו לעם ישראל לגלות מארץ ישראל היה שלא הקפידו בכיבוד הורים.
״אב ואם הקלו בך.. והפיצותי אותך בגויים וזיריתיך בארצות״ (יחזקאל כ״ב)
המפרשים אומרים שמהכתוב ״למען יאריכון ימיך״ אפשר להבין שמי שלא יקיים חס וחלילה את כיבוד אב ואם יכול לגרום את ההפך, מכלל הן אתה שומע לאו.
שבוע מקסים לכולם
עמירן דביר (דבורקין) הלוי
0 תגובות