1:
פרשת ״משפטים״ מתחילה בדיני ״עבד״ ו״אמה עברייה״.
התורה מלמדת אותנו שאי אפשר לקנות את ״גופם״ של עבד ואמה עברייה, אלא את עבודתם בלבד ולתקופה מסויימת, עבודה זמנית שעליה יקבלו שכר.
מדוע אם כך הוא נקרא ״עבד״?
מפני שהוא עושה זאת בעל כרחו ואינו אדון לעצמו להחליט להפסיק עבודתו.
ישנם שני סוגים של ״עבד עברי״.
האחד במקרה שתפסו אותו גונב ממישהו ואין לו איך להחזיר, במקרה כזה ה״בית דין״ מוכר אותו לעבד, עד שיעבוד מספיק זמן כדי לקבל את שכר עבודתו, כדי שיוכל להחזיר את מה שגנב כמו, שנאמר ״שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו״.
המקרה השני הוא אדם שמוכר עצמו בגלל דוחק פרנסתו.
פרשת ״עבד עברי״ האמורה כאן מדברת במקרה שמכרוהו בית דין.
עבד זה יהיה חייב להשתחרר לאחר שש שנות עבודה ורק במקרה שמתעקש העבד להשאר אצל אדוניו, לוקח אותו אדונו ל״מזוזת הדלת״ ושם ״רוצע״ את אוזנו.
אוזן ששמעה בהר סיני את הציווי ״כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים״ - ולא מקיימת אותו אלא ברצונה להשאר עבד לאדון בשר ודם, לאחר הזמן הקצוב, דינה ל״הרצע״.
הקב״ה רוצה אותנו שנהיה עבדים שלו, לא עבדים של מישהו אחר.
אם כן, מזה שחייבים לשחרר ״עבד עברי״, לאחר שש שנים, נוכל ללמוד שאין אפשרות לקנות את גופו של העבד, השייך בעצם לקדוש ברוך הוא, אלא את עבודתו בלבד, עליה הוא מקבל שכר.
עבד שטוב לו אצל אדוניו ובוחר להשאר, משתחרר סופית בשנת ה״יובל״.
כיוון שאין אפשרות לקנות את גופו של מישהו מישראל.
2:
צריך להבין, מדוע לאחר ״עשרת הדברות״ שקראנו שבוע שעבר, נפתחת פרשתנו דווקא במצוות ״עבד ואמה עבריים״?
לכאורה ישנם דינים רבים שהיה עלינו ללמוד אותם עוד בטרם נגיע לענייני עבדים, לדוגמא, דיני ״ממונות״ שבין אדם לחברו, ועוד.
הרי איך הגיע אותו אחד להיות עבד? בגלל ״דיני ממונות״, אם כן ראוי היה לכאורה לפתוח תחילה בהם.
שמעתי מחמי היקר והאהוב, הרב אליהו הירש, הסבר יפה על העניין.
התורה מזכירה את דיני עבדים מייד לאחר עשרת הדברות כדי לספר לנו את העומד לקרות בעתיד.
ידוע הדבר שבית המקדש הראשון נחרב בגלל שלושת העבירות החמורות, עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים.
אך בספר ״ירמיהו״ למדנו כיצד הוכיח את עם ישראל ואמר להם שצרה זו של ״בבל״, באה להם כיוון שלא הקפידו לשחרר את אחיהם העבדים לאחר שש שנים והמשיכו להחזיק בהם כנגד מה שכתוב בתורה.
מסופר ב״ירמיהו״,כשצרו הבבלים על ירושלים, אמר ירמיהו שאם יקפידו לשחרר מייד את העבדים, לא תחרב העיר, ובית המקדש לא ישרף.
בתחילה לא שמעו אליו עשירי העם מחזיקי העבדים, אך לאחר תקופה כשהמצור החל להפוך בלתי נסבל, החליטו בלית ברירה להקשיב לירמיהו ולשחרר את עבדיהם.
לא עבר זמן רב מאז שוחררו העבדים והקב״ה שלח להם במתנה עזרה בלתי צפויה.
צבא מצרים יצא להילחם בבבלים שהיו אויב משותף להם ולישראל.
כשראו הבבלים שהמצרים מתקרבים כדי להילחם בהם החלו לסוג מירושלים.
ראו עשירי ירושלים את הבבלים נסוגים, הבינו שהאיום הוסר, שכחו את דברי ירמיהו ותפסו בחזרה את כל העבדים המשוחררים.
ראה זאת הקב״ה והחליט להפסיק את העזרה שכבר נשלחה לעזור לישראל.
בדיוק כשהגיעו המצרים לאזור ״ים סוף״, נעשה נס והים פלט את גופות ״המצרים הקדמונים״ שטבעו ב״ים סוף״ בתקופת יציאת מצרים.
התפלאו המצרים לפשר הגופות הנפלטות מהים, כשהבינו שמדובר באבותיהם הקדמונים מתקופת יציאת מצרים שמתו בגלל עם ישראל, החליטו לחזור על עקבותיהם ולא להילחם בבבלים, כדי לא לתת לישראל שום הנאה ממלחמה זו.
ראו הבבלים את המצרים נסוגים, חזרו לצור על ירושלים, בהמשך החריבו אותה ושרפו את בית המקדש.
זאת הסיבה שכתבה התורה לאחר ״עשרת הדברות״, את דיני עבד ואמה עבריים, כדי לספר לנו את העתיד לקרות.
אם נכשל בדיני ״עבד עברי״, סופנו לגלות מארץ ישראל.
בברכת שבת שלום
עמירן דביר (דבורקין) הלוי
0 תגובות