חנוכיית חב״ד: ישרה או עגולה, ואיך שער טיטוס נכנס לוויכוח
הרב שמואל רסקין, שליח חב״ד, מסביר כי מבחינה הלכתית אין בכלל חיוב על צורת חנוכייה מסוימת, אלא על הדלקת הנרות בלבד. לדבריו, החנוכיות הציבוריות שמציבה חב״ד נבנו בהשראת פסיקת רש״י והרמב״ם, שמתארים את מנורת המקדש כבנויה זרועות ישרות, ולא כקשתות עגולות.
הרב רסקין מזכיר כי הדימוי העגול של המנורה מגיע בעיקר משער טיטוס ומהאסתטיקה הרומית, ומדגיש כי חז״ל והפוסקים לא פוסקים לפי תיעוד רומי אלא לפי מסורת ההלכה. לדבריו, היהדות רואה ביושר ובקווים ישרים ביטוי עמוק יותר לסדר ולתפיסה יהודית, בניגוד לקווים העגולים הדומיננטיים בתרבות יוון ורומא.
גוטהלף מציין מנגד כי עצם קיומו של ויכוח סביב צורת החנוכייה משרת מטרה חינוכית חשובה: ילדים שואלים, לומדים על המקדש ועל הרמב״ם, והחנוכייה הופכת לנקודת פתיחה לשיחה ולא רק לקישוט.
מאיר אנשיל רוטשילד: מגטו פרנקפורט ל״קבוצת הוואטסאפ״ ששינתה את אירופה
סכסוך ירושה במשפחת רוטשילד והסיפור ההיסטורי שמאחוריה. ההיסטוריון אמיר רנרט, שחקר את המשפחה בעבודת תואר, מספר איך חמישה ילדים מהגטו העני של פרנקפורט הפכו לשם החזק ביותר בבנקאות האירופית.
לדבריו, האב המייסד מאיר אנשיל רוטשילד בנה את הונו משילוב של נאמנות לאצולה גרמנית שברחה מנפוליאון, ניהול כספים עבורם, ו״ספקולציות״ נועזות על תוצאות מלחמות. רשת של סוחרים ויהודים נאמנים העבירה מידע ושמועות במהירות בין גרמניה, צרפת ואנגליה, ואפשרה למשפחת רוטשילד לקנות ולמכור ניירות ערך לפני שהמידע הרשמי הגיע לשווקים.
הדור הבא, חמשת האחים, התפזר בין לונדון, פריז, וינה, נאפולי ופרנקפורט ופתח בנקים בכל אחת מהערים. נישואי קרובים פנימיים בתוך המשפחה נועדו לשמור על ההון ולחבר את כל הסניפים לרשת אחת סגורה. כך הפכו בנקי רוטשילד לגוף שמממן צבאות, מלכים וממשלות, ומלווה כסף לכל מי שרצה להזיז משהו משמעותי במאה ה־19.
רנרט מזכיר כי חלק גדול מראשית ההתיישבות היהודית המודרנית בארץ ישראל קשור ישירות לפעילותו הפילנתרופית של הברון אדמונד דה רוטשילד, שעמד מאחורי המושבות, היין והחקלאות בארץ, הרבה לפני שהרצל הפך לסמל הרשמי של הציונות המדינית.
בינה מלאכותית: כשרואים את אמא על הצג ושומעים את הקול שלה - וזה בכלל לא היא
אבי צדקה, ״דוקטור לינקדאין״ ומומחה ל-AI, מסביר כי בחודשים האחרונים חלה קפיצת מדרגה ביכולות של כלים ליצירת תמונות וסרטונים מלאכותיים. לדבריו, גם אנשי מקצוע מתקשים כיום לזהות האם סרטון או קובץ שמע נוצרו על ידי מחשב או תיעדו אירוע אמיתי.
צדקה מדגיש כי שני קהלים פגיעים במיוחד הם הציבור המבוגר והציבור החרדי, שמקבלים תכנים בקבוצות וואטסאפ ונוטים לסמוך על מה שמגיע ממקור מוכר. הוא מזהיר במיוחד מפני תרחיש שבו מתקבלת שיחה לכאורה מאם או אב, עם מספר טלפון המזוהה על הצג כקרוב המשפחה, וקול שנשמע זהה, אך בפועל מדובר בתרמית.
ההמלצה שלו: להטיל ספק כמעט בכל קובץ שמקבלים - וידאו, קול, תמונה וקישור. לבדוק את הכתובת שאליה מפנים לינקים, להשתמש בכלים כמו Google Lens לבדיקת תמונות, ובעיקר, בשיחה חשודה - לנתק ולחזור בעצמכם למספר מוכר של אותו אדם.
צדקה מדגיש כי הטכנולוגיה עצמה אינה ״רעה״, והיא מאפשרת גם יצירת תכנים חיוביים ומרגשים. אך לדבריו, בלי מודעות ותרבות של בדיקה, היא עלולה להפוך לכלי מסוכן מאוד להונאות ולפגיעה באנשים פרטיים.
חמי ארלנגר ז״ל: חייל חללים, מתנדב הצלה ואיש החסד מהכביש 77
לקראת סיום התוכנית מקדיש גוטל את השידור לזכרו של ר׳ חמי ארלנגר ז״ל, אב לחמישה מחריש, מתנדב באיחוד הצלה וחייל מילואים, שנהרג השבוע בתאונת דרכים קטלנית בכביש 611.
בינוש קרליבך, חברו לגדוד המילואים שטיפל בחללים בבסיס ציפורית מאז תחילת המלחמה, מספר כי בשנה האחרונה הפך חמי לחלק בלתי נפרד מהחיים של כל פלוגת המילואים. ״היינו שנה פלוס ביחד על בסיס יומיומי. הבשורה על מותו נפלה עלינו באמצע מסיבת חנוכה. כולם היו בהלם״, סיפר.
קרליבך מתאר את חמי כאיש של נתינה ורגישות יוצאת דופן: באחד הימים, כשירד מהאוטובוס בצומת הושעיה בלי רכב, ראה את חמי עוצר לידו. ״הוא בכלל היה אמור לחזור מהצפון הביתה דרך כביש 6, אבל נסע בכוונה דרך 77, רק כי חשב שאולי מישהו מאיתנו יצטרך טרמפ. זה היה סיבוב של עשרים דקות, רק בשביל האפשרות לעזור״.
עוד סיפר על תפקידו של חמי בטיפול בחללים, ועל נוכחותו באירוע הקשה בבא״ח גולני לאחר פגיעת כטב״ם של חיזבאללה בחדר האוכל. חמי הגיע לשטח כאיש איחוד הצלה, סייע לכוחות שנכנסו לזירה ודאג למתנדבים ולחיילים.
ברמה האישית, תיאר קרליבך שעות ארוכות של שיחות עם חמי, ליווי רגשי בתוך המלחמה ושירה משותפת של שירים חסידיים ישנים עם גיטרה. ״הוא היה מאתגר אותי מי מוצא שיר יותר עתיק. זאת הייתה נשמה של פעם״.
קרליבך סיים במשפט משיר של אלי פרידמן שחמי אהב: ״יפה קורת רוח של אדם בעולם הזה מכל חיי העולם הבא״, ואמר כי מבחינתו זו הצוואה הרוחנית של חברו: לעשות כמה שיותר טוב, ולהמשיך להסתכל קדימה.
גוטהלף חתם את השידור באיחול לחנוכה שמח, תודה למאזינים ולצוות, ומשאלה שנזכה לשמוע בשורות טובות.
עורך ומפיק: נריה סעדיה
0 תגובות