״זה מהלך שלא יעשה״: הקרב על גל״צ, מתווה הגיוס וסודות חנוכה – רותח ב״כיכר FM״
״אני מתנגד לסגירת כלי תקשורת״: אמיר איבגי נגד החלטת גלנט
התוכנית נפתחה בעיסוק בהחלטה הצפויה של ישיבת הממשלה ביום ראשון, לדון בסגירת גלי צה״ל. אלי גוטהלף העלה לשידור את אמיר איבגי, מגיש יומן הצהריים בגלי צה״ל ומגיש בערוץ 14.
איבגי הבהיר כבר בפתיחה שאין אצלו התלבטות: ״אני מתנגד לסגירה של גלי צה״ל, כמו שאני מתנגד עקרונית לסגירת כלי תקשורת בכלל. זה מהלך שלא טוב לדמוקרטיה״, אמר.
לטענתו, השיח על ״בזבוז כספי ציבור״ במקרה של גל״צ פשוט לא נכון: ״התקציב של גלי צה״ל עומד על כ-50 מיליון שקלים בשנה, אבל כל התקציב הזה ממומן מחסויות. התחנה מתקיימת לבד מהכנסות מסחריות, לא מכסף שמועבר אליה מקופת המדינה. הטיעון התקציבי פשוט לא רלוונטי במקרה הזה״.
גוטהלף הקשה עליו: בעידן רווי תקשורת, רדיו, פודקאסטים, רשתות חברתיות, האם באמת דרמה כל כך גדולה אם תחנה אחת תיסגר, גם אם היא וותיקה ומצליחה?
איבגי דחה את ההשוואה: ״זה לא ׳עוד תחנה׳. גלי צה״ל היא אחד משני כלי התקשורת הציבוריים המרכזיים בישראל יחד עם התאגיד. זה שידור ציבורי. יש הבדל גדול בין אינספור פודקאסטים פרטיים לבין תחנה ממלכתית, עם אחריות, מסורת ועמדה ייחודית בתוך שיח הצבא והחברה״.
״ועדה רצינית קבעה: גל״צ היא נכס אסטרטגי״
איבגי הזכיר את הוועדה שמינה שר הביטחון יואב גלנט בשנת 2023 כדי לבחון את מעמדה של גלי צה״ל.
לדבריו, הוועדה, שבראשה עמד היום הרמטכ״ל רב אלוף אייל זמיר (ששימש אז מנכ״ל משרד הביטחון), ובה היו חברים קצין חינוך ראשי, אנשי משפט ובכירי תקשורת כמו שמעון אלקבץ ונורי דבש, הגיעה למסקנה חד משמעית:
גלי צה״ל היא ״אבן יסוד בחברה הישראלית״ ו״נכס צאן ברזל שצריך לשמור עליו״, כלשונו.
איבגי תקף את המהלך הנוכחי של שר הביטחון: ״לקחת את מסקנות הוועדה הזאת, לזרוק אותן לפח ולהקים ועדה חדשה בלי אנשי מקצוע בכירים, בלי מפקד גל״צ לשעבר, בלי אנשי משפט משמעותיים, כשברור שהמסקנה כבר כתובה מראש, זה מהלך שלא ראוי. ככה לא סוגרים כלי תקשורת במדינה דמוקרטית״.
למה בכלל תחנת צבא? ״צהל הוא לא עוד צבא, ויש מקום לתחנת רדיו צבאית״
גוטהלף העלה את אחת הטענות המרכזיות של תומכי הסגירה: מדוע בכלל צבא במדינה דמוקרטית צריך תחנת רדיו אזרחית, שעוסקת באקטואליה ומבקרת את השלטון, ועוד מפעילה חיילים בשירות חובה ככתבים ושדרנים.
איבגי: ״צה״ל הוא לא עוד צבא. הוא צבא העם, עם תפקיד מיוחד בחברה הישראלית. במשך עשרות שנים הוחלט שיהיה גם ערוץ שידור שמחבר בין צבא לחברה, שמספר את סיפור החיילים, המילואים, הביטחון. האם היום, אם הייתי מקים הכל מחדש, הייתי משיק תחנה צבאית? אפשר להתווכח. אבל ברגע שיש תחנה קיימת, וותיקה, פופולרית, שנכנסה ל-DNA התרבותי של ישראל, אתה לא מפרק את זה במחי החלטת ממשלה״.
״למה לא להפריט?״ – וההתנגשות עם השוק הפרטי
גוטהלף הציע מה שהוא רואה כפשרה: להשאיר את התחנה, אבל להוציא אותה מידי הצבא ולהפריט אותה.
איבגי התנגד בחריפות: ״להעביר את גלי צה״ל לידיים פרטיות זה לפרק את המשמעות שלה. בשנייה שזה הופך לעסק פרטי, השיקול המרכזי הופך להיות רייטינג וכסף. מי יבטיח שיהיו תוכניות על צבא וחברה? מי יבטיח שלא יחליפו הכל בעימותי אולפן זולים וצעקות, כי זה מביא מספרים? יש דברים שהמדינה צריכה לשמור אצל עצמה. לא הכל צריך להעביר לשוק״.
לדבריו, ״אתה לא לוקח מוסד מצליח, תרבותי וציבורי, רק כי היום האופנה היא להפריט ולהוציא הכל לשוק הפרטי. יש מחיר לדבר הזה״.
ח״כ צבי סוכות: ״אין סיבה שחיילים יעשו תקשורת במקום להילחם״
מיד אחרי הוויכוח על גל״צ, עלה לשידור חבר הכנסת צבי סוכות, שמונה ממש באותו יום ליו״ר ועדת החינוך של הכנסת.
גוטהלף בירך אותו על המינוי, ושאל: ״פנינו לאן? כבר הספקת להבין לאן אתה רוצה לקחת את מערכת החינוך?״
סוכות השיב בכנות: ״קיבלתי את התפקיד היום, אני עדיין לומד. נפגש עם אנשי מקצוע, קורא חומרים, מנסה להבין מה דחוף ומה אסטרטגי. עוד אין לי תכנית עבודה סופית, אבל ברור לי שהחינוך הוא לב הזהות של מדינת ישראל״.
כשעבר השיחה לנושא סגירת גלי צה״ל, עמדת סוכות הייתה ההפך הגמור משל איבגי: ״אני חושב שהמהלך לסגור את גלי צה״ל מבורך. אין שום סיבה שצבא בזמן מלחמה יחזיק תחנת רדיו אזרחית. אנחנו צריכים חיילים בשטח, לא חיילים בקורסי תקשורת. אם התחנה הייתה משדרת אך ורק שידורים לחיילים, יכולתי להבין. אבל בפועל אין הבדל אמיתי בינה לבין תחנות אחרות״.
״לא באנו לרמוס את החרדים״: מתווה ביסמוט וגיוס מי ״שלא לומד״
גוטהלף ניצל את ההזדמנות עם יו״ר ועדת החינוך הטרי כדי לגעת ישירות בנקודה הבוערת ביותר בציבור החרדי: חוק הגיוס ומתווה ביסמוט.
סוכות הדגיש כי אין עדיין סיכומים סופיים: ״אנחנו עדיין מגבשים את הדברים, יש דיונים עמוקים במפלגה. ברור לנו דבר אחד: החוק חייב להיות אמיתי, לא קוסמטי. אין לנו שום אינטרס לדרוס או לרמוס אף אחד, אבל גם אין מצב שאנחנו ממשיכים במציאות שבה מי שלא לומד ממשיך לחמוק מהמערכת״.
לדבריו, הפוקוס כרגע הוא לא על לומדי התורה, אלא על מי שמוגדר ככזה אך בפועל אינו יושב ולומד: ״החוק מתמקד במי שלא לומד. שם הצבא חייב להיכנס ולעשות את עבודתו. בסוף מדובר על 50 אחוז מהצעירים החרדים בשנים הקרובות, ואי אפשר להתעלם מזה״.
״אני לא חושב שיש סתירה בין תורה לצבא״
גוטהלף הקשה עליו בשאלה ישירה יותר: במציאות אוטופית, בלי מגבלות פוליטיות, האם בעיניו נכון לגייס גם בחורי ישיבה שתורתם אומנותם?
סוכות ניסה לדייק: ״ברמה הערכית אני לא חושב שיש סתירה בין תורה לצבא. בבית המדרש שממנו אני מגיע, רואים בחיוב מודל של תורה ושרות צבאי, כמו בציונות הדתית. אני מכיר אישית תלמידי חכמים שנפלו בקרב. הם למדו תורה כל היום, ויצאו להילחם כשעם ישראל היה צריך אותם. מבחינתי, מי שלומד תורה ונלחם על עם ישראל עושה את רצון ה׳״.
עם זאת, הוא הבהיר כי המחוקק אינו פועל בתוך וואקום: ״כשאני מגיע לחקיקה, אני לא מחוקק לפי חלום אישי. יש מציאות מורכבת, יש קהלים, יש רבנים, יש מערכת יחסים עדינה עם העולם החרדי. אני מאמין שיש מקום גם לשבט לוי שיושב ולומד, אבל החוק הנוכחי לא עוסק בו אלא במי שלא לומד״.
יוסי עבדו מול החנוכייה: ״נר חנוכה זה אהבה, חמלה ופרנסה״
לקראת סיום, אלי גוטהלף עבר לאווירת חג נטו, עם השדרן והמרצה יוסי עבדו, שתפס אותו בשידור ״מול החנוכייה״.
עבדו תיאר את סדר היום החנוכאי שלו: מקווה, ערבית מוקדמת, ואז התעסקות מדויקת עם הנרות כדי להדליק בדיוק בצאת הכוכבים. משם עבר להסבר על העומק הרוחני של חג האור.
לדבריו, חנוכה מוריד לעולם אור מיוחד: ״יש לנו אור של חגי התורה, ויש אור אחר, קדום יותר, מהאור של ששת ימי בראשית. זה אור של חנוכה. המילה ׳כה׳ בפסוק ׳בראשית ברא אלוקים את השמים׳ היא רמז לאור הזה. נר חנוכה בגימטריה אהבה, חמלה, כלכלה. זה אור שמביא רפואה, שלוות הנפש ובריאות העיניים״.
סגולות: זיווגים, בריאות ופרנסה בשמונה צינורות שפע
עבדו פירט שורה של סגולות ומנהגים שהביא מספרי קבלה ומקובלים:
- על בריאות: ״הבן איש חי כותב שיש מחלות כמו ׳שושנה׳ ובעיות עור, ויש עניין לשמור מעט משמן החנוכה לרפואה. כמובן לעשות תנאי מראש שהשמן שנשאר אחרי המצווה מותר בשימוש״.
- על זיווגים: ״רבי חיים פלאג׳י מביא סגולה לקחת את הפתילות שנשארו מהחנוכייה, לשרוף אותן ולעבור מעל העשן שבע פעמים. הכוונה היא להסיר קליפות ומקטרגים שמפריעים לזיווג. זה לבושים של הנשמה, כמו הבגדים שאחזו ביוסף״.
- על בני נוער או אנשים ש״יצאו מהדרך״: ״הביאו בשם רבנים שהיו גוזרים חתיכה מבגד של אותו אדם, עושים ממנה פתילה ומדליקים בה נר חנוכה, כסוג של לבוש קדושה שמלווה אותו. זו מסורת מיוחדת שחלק מהמקובלים הזכירו״.
- על פרנסה: ״חנוכה זה שמונה צינורות של שפע. 13 המילים בברכת ׳להדליק נר חנוכה׳ כנגד 13 מידות הרחמים. אומר הרב שכדי שהשפע יזרום, החנוכייה צריכה להיות יציבה. אם החנוכייה רועדת והנרות כל הזמן זזים, משהו בצינורות למעלה גם לא יציב. מה שמתקנים פה משפיע שם״.
עבדו הזכיר גם את דברי הרמב״ן לגבי אמירת ״יושב בסתר עליון״ ו״ויהי נועם״ כהגנה מפגעים, והמליץ לומר אותם שבע פעמים מול הנרות כבקשה לשמירה לכל השנה.
״חצי שעה שלא מבזבזים על כלים״: זמן הזהב של חנוכה
יוסי לא שכח גם את הנשים בבית: ״מרן בשולחן ערוך כותב במפורש שהנשים מחויבות במיוחד בנר חנוכה, כי הנס נעשה על ידי נשים. הוא מדבר על חצי שעה שלפני ההדלקה, שהאישה תשב ותהיה ליד הנרות, בלי עבודות בית. יש אפילו פוסקים שהתירו לנשים לקחת חופש בחנוכה עבור ההדלקה. זה זמן זהב לתפילות לבעל, לילדים, לבית״.
בסיום הריאיון, עבדו ביקש להקדיש את הארת הנרות לכל מי שזקוק לישועה, לרפואה ולשלום בית, ולרפואתם של רבנים חולים בשמותיהם.
התוכנית ננעלה כשגוטהלף פונה למאזינים: לצאת לאכול סופגניות, לשמוח באור החג, ולהתאחד סביב האור, הוויכוחים והתקווה שעוד אפשר לשנות – בתקשורת, בחינוך ובחיים האישיים.
עורך ומפיק : נריה סעדיה
0 תגובות