"קומבינה לברוח מאחריות": סערת ועדת החקירה מרסקת את הכנסת – ויכוח סוער בין השר אלי כהן לח"כ ביליאק
האם "דור המכבים" של ימינו יצליח להדליק נרות בצוללות? וגם איש התקשורת יוסי שטארק חושף את מכתבי ההשתקה של חסידות ויז'ניץ.
תוכנית הרדיו האינטרנטית החדשה "רדיו FM עם אלי גוטהלף" באתר כיכר השבת, עסקה בנושאים הבוערים של השעה, החל מחג החנוכה בבסיסי צה"ל, דרך המאבק על ועדת החקירה, ועד הרפורמה בתאגידי המים והכלכלה המקומית.
סערת ועדת החקירה: קומבינה או רצון לאמת?
הדיון הפוליטי בתוכנית התמקד בחוק שמקדמת הקואליציה להקמת ועדת חקירה לאומית, שתחקור את הדרג המדיני, הביטחוני והמשפטי לאורך השנים.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן הדגיש כי נדרשת ועדת חקירה שאינה פוליטית, עם הרכב של שלושה חברים המקובלים על כלל הציבור הישראלי, והציע, לדוגמה, את אביגדור קהלני. כהן ציין כי אם הממשלה תמנה שופט בכיר שהימין רואה בו גורם מוטה, המלצות הוועדה לא יתקבלו על ידי הציבור.
לעומתו, חבר הכנסת ולדימיר ביליאק (יש עתיד) טען בתוקף כי מדובר ב"קומבינה" שנועדה לאפשר לממשלה "לברוח מאחריות" לכישלונות אירועי 7 באוקטובר. ביליאק הסביר כי על פי החוק הקיים, ועדת חקירה ממלכתית מוקמת על ידי הממשלה, אך הרכב הוועדה נקבע על ידי נשיא בית המשפט העליון. הוא ציין כי האופוזיציה לא תשתף פעולה עם החוק המוצע, המאפשר לקואליציה וליושב ראש הכנסת למנות את חבריה, וכי הציבור תומך בוועדה ממלכתית. ביליאק אף הזכיר ששרים רבים, כולל אלי כהן, תמכו בעבר בוועדת חקירה ממלכתית מיד לאחר 7 באוקטובר, אך שינו את עמדתם מסיבות פוליטיות.
המאבק על תאגידי המים והגז המצרי
השר כהן התייחס גם לחקיקה שקידם בנוגע לתאגידי המים, המאפשרת לרשויות מקומיות שיתחייבו לניהול משק כספי סגור לסגור את התאגיד. כוונת החוק היא לבטל "מנגנון מנופח מיותר" של 56 תאגידים, מנכ"לים ודירקטורים, במטרה להוזיל את המחיר לצרכן. כהן הבהיר כי המטרה היא שכל החיסכון כתוצאה מביטול המשרות המיותרות ילך להוזלת חשבון המים. הוא הדגיש שהוא מוכן לשלם "מחיר פוליטי" עקב פיטורי גורמים פוליטיים המועסקים בתאגידים, אך מאמין שעליו לעשות את הדבר הנכון למען אזרחי ישראל. כדי להבטיח שהעיריות ישקיעו בתשתיות, החוק דורש חשבון כספי סגור, ורק רשויות שיוכיחו ניהול תקין יקבלו אישור לסגור את התאגיד.
בנוסף, עוסק השר כהן בימים אלו בסוגיית הסכם הגז עם מצרים, בהיקף של למעלה מ-110 מיליארד שקלים, עסקה שתחזק את האינטרסים הביטחוניים והמדיניים ותניב למדינה הכנסות ממיסים של מעל 40 מיליארד שקלים.
הכלכלה הישראלית מזנקת: כמעט 100% בשנתיים
יוסלה מינצברג, מומחה לשוק ההון, התייחס לדירוג האקונומיסט שמקם את ישראל במקום השלישי בכלכלות החזקות, אך טען כי יש להשוות את ישראל למדינות מערביות מתקדמות יותר, כמו ארצות הברית.
מינצברג אמר בתכנית כי מדד תל אביב 35 הניב תשואה מצטברת של קרוב ל-100% בשנתיים האחרונות. לדבריו, הזינוק משקף את מצב הכלכלה האמיתי ולא מדובר בבועה. הוא טוען שהסיבה המרכזית לעלייה היא העוצמה הביטחונית והיציבות האזורית הטובה ביותר אי-פעם, מה שהפחית את "סיכון המלחמה" ואיפשר הערכת שווי גבוהה יותר לחברות (כפי שרואים בחברות ביטחוניות שמוכרות עשר שנים קדימה). הוא ציין כי מניות של חברות ביטוח ובנקים עלו במאות אחוזים, וחלקן אף עלו ב-500% בשנתיים. מינסברג הבהיר שהציבור יכול ליהנות מהצמיחה דרך קופות הגמל והפנסיה המושקעות במסלולים ישראלים, אך המליץ להיזהר מלהיכנס לשוק מתוך תחושת "FOMO" (פחד לפספס).
מכתבי השתקה: המאבק בתוך חסידות ויז'ניץ
העיתונאי יוסי שטארק סיפר על פרשת התקיפות בתוך חסידות ויז'ניץ, שהחלה בעקבות שיטת "מבחני הנאמנות" לחסידים שנשמרים לאדמו"ר. לדבריו, קומץ משפחות שפרשו סבלו מהתנכלויות שהגיעו לשיאן באירוע שבו נהרסה חתונה של הפורשים בבני ברק ונדרש פינוי של שני חסידים לבית החולים.
שטארק ציין כי רוב התקשורת החרדית בחרה לטייח את האירוע, אך שיבח הסיקור ב"כיכר השבת". בעקבות הדיווחים, החסידות שלחה לו מכתב התראה, מכתב ששטארק רואה בו "מכתב השתקה". מכיוון שהחסידות אינה יכולה לתבוע כתאגיד, הם פנו לחסידים שנפגעו כדי שיגישו תביעה אישית נגדו. שטארק אמר כי למרות שהסכים לבקשה ידידותית להפסיק לדווח זמנית, לאחר שקיבל את מכתב ההתראה, החליט לחזור ולסקר כל התפתחות בנושא ויז'ניץ.
חנוכה בקו האש: האור מגיע לכל קצוות הצבא
במהלך התוכנית התארח גם רב סרן הרב מתן גולדברג, רב אוגדה 91, שסיפר על חג החנוכה בבסיסי צה"ל. הרב גולדברג ציין כי האתגר המרכזי של הרבנות הצבאית הוא לאפשר לכלל החיילים המעוניינים בכך להדליק נרות, וכי אחוז החיילים המשתתפים גבוה מאוד. הוא הדגיש את המשימה "להביא את האור" גם לחיילים שנמצאים הרחק מהבית, בכל הבסיסים והמוצבים.
הרב גולדברג התייחס לשאלת הדלקת נרות במקומות מסוכנים:
בצוללות: חיילים פטורים מהדלקת נרות עקב סכנה בטיחותית, אלא אם כן מתאפשרת הדלקה.
באזורי לחימה (עזה, לבנון): ההדלקה נעשית בתיאום עם גורמי הביטחון ובמקומות מוגנים בתוך הבסיס או "בפינה בטוחה", כדי לשמור על בטיחותם וביטחונם של החיילים.
הרב גולדברג סיפר סיפור על תחילת המלחמה, לאחר 7 באוקטובר, בו ציין את הרצון העצום של החיילים להדליק נרות. הוא סיפר על המשימה שהייתה להם להביא את האור לתוך עזה, ועל ערב מיוחד שערכו כדי לחזק נשים שבעליהן לא היו בבית, תוך שימוש בטכנולוגיה.
השר אלי כהן סיכם אף הוא את הקשר לחג, וציין כי אירועי המלחמה משקפים את נושא "מעטים מול רבים" וכי החיילים הגיבורים הם "דור המכבים של ימינו", והדגיש את החשיבות של תפילה על הניסים שאירעו לאבותינו ולנו.
עורך ומפיק: נריה סעדיה
0 תגובות