אנחנו פוגשים אותו בבית הכנסת, בשיעורי הבית של הילדים ולפעמים סתם כציטוט אקראי, אבל האם עצרנו פעם לשאול: מהו בעצם התנ"ך? האם זהו ספר היסטוריה שנועד לתעד את העבר? האם זהו קודקס של חוקים?
בפרק הבכורה של הפודקאסט החדש מבית 'כיכר השבת' – "פותחים תנ"ך" – יוצא הרב נחמיה שטיינברגר למסע מרתק אל עומק פשטי המקראות, כדי להבין את התהליכים הרוחניים, החברתיים והגיאופוליטיים שעיצבו את עם ישראל, ולהשיב על שאלת היסוד: מה התנ"ך רוצה לומר לנו כאן ועכשיו?
היסטוריה או חוק? המספרים לא מסתדרים
התנ"ך, רלוונטי ומשנה חיים // טור מיוחד
"אם נשאל אדם ברחוב מהו התנ"ך, התשובה הראשונה תהיה כנראה 'ספר חוקים'", פותח הרב שטיינברגר. אבל הרמב"ן כבר עמד על כך שבמבט סטטיסטי, זה פשוט לא נכון. בתורה עצמה, כ-75% מהטקסט הם סיפורים, ובתנ"ך כולו אחוז החוקים עומד על כ-5% בלבד. להגדיר את התנ"ך כספר חוק, זה להחמיץ את העיקר.
אז אולי ספר היסטוריה? גם כאן אנחנו נתקלים בבעיה של חוסר פרופורציה קיצוני.
"תסתכלו על ספר בראשית", אומר הרב שטיינברגר. "מבריאת העולם ועד אברהם אבינו חולפות 2,000 שנה – והן מתוארות ב-11 פרקים בלבד. לעומת זאת, כל שאר התנ"ך – מאברהם ועד שיבת ציון – מכסה תקופה של 1,500 שנה ונפרס על מאות פרקים. איפה ההיגיון?"
חוסר הפרופורציה ממשיך גם בספר שמות: גלות מצרים הארוכה (210 שנים) מתוארת בשני פרקים בלבד, בעוד השנה וחצי שלאחר מכן תופסות את כל יתר 38 פרקי הספר. גם במדבר נעלמות להן 38 שנים "שקטות" בין פרשת חוקת אחת לשנייה. היסטוריון רגיל לא היה כותב כך היסטוריה.
הסטנוגרף של הקב"ה
התשובה המהפכנית שמציע הפודקאסט היא שהתנ"ך הוא לא ספר היסטוריה, אלא תיעוד הקשר (הפרוטוקול) שבין הקב"ה לעם ישראל.
"דמיינו קצרן בבית משפט (סטנוגרף)", מסביר הרב שטיינברגר. "הוא מתמלל רק כשיש דיבור. כשהקשר בין הקב"ה לאדם הוא רציף וגלוי – יש כתיבה מפורטת. כשיש נתק, הסתר פנים או 'שתיקה' אלוקית – התנ"ך שותק ומדלג על השנים".
זו הסיבה ש-2,000 שנות התוהו הראשונות מתומצתות, ורק כשמגיע אברהם אבינו ונוצר הקשר – הכתיבה מתרחבת. זו גם הסיבה שהתנ"ך נחתם: ברגע שהנבואה פסקה והקב"ה הפסיק "לדבר" איתנו ישירות, אין יותר מה לכתוב בפרוטוקול.
משל הכתובה והחתונה
אם התנ"ך הוא סיפור של קשר, איפה נכנסים המצוות והחוקים?
הרב שטיינברגר משתמש במשל נפלא: "כשזוג מתחתן, יש כתובה. הכתובה היא המסמך המשפטי שמגדיר חובות וזכויות. אבל האם הכתובה היא המהות של חיי הנישואין? ודאי שלא. המהות היא האהבה, החיים המשותפים והסיפור שהזוג בונה יחד".
כך גם בתנ"ך: החוקים והמצוות הם ה"כתובה" – המסגרת המחייבת. אבל רוב הספר הוא ה"סיפור" – עליות, מורדות, אהבה ואכזבה במערכת היחסים שבין הקב"ה לעמו.
חדשות מול פרשנות: ההבדל בין נביאים ראשונים לאחרונים
בחלקו השני של הפרק, עושה הרב שטיינברגר סדר במבנה התנ"ך (תורה, נביאים, כתובים) ומציג הבחנה מרתקת בין נביאים ראשונים (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים) לנביאים אחרונים (ישעיהו, ירמיהו וכו').
"נביאים ראשונים הם מדור ה'חדשות' – הם מספרים לנו מה קרה", הוא מסביר. "נביאים אחרונים הם מדור ה'דעות והפרשנות'. כדי להבין את ישעיהו הנביא, אי אפשר לקרוא אותו במנותק. חייבים לקרוא קודם את ה'חדשות' בספר מלכים, להבין את הרקע ההיסטורי של עליית האימפריה האשורית, ורק אז לגשת לישעיהו ולקבל את הפרשנות הרוחנית-אלוקית למאורעות".
ירמיהו הנביא הוא הדוגמה הקלאסית: הוא כותב את ההיסטוריה (ספר מלכים), נותן את הפרשנות הנבואית (ספר ירמיהו), ולבסוף מביע את הכאב האישי שלו ברוח הקודש (מגילת איכה – כתובים).
האזינו לפרק המלא של "פותחים תנ"ך" וגלו מחדש את הספר שחשבתם שאתם מכירים.
גם בספוטיפיי >>
גם ביוטיוב >>
0 תגובות