"דלים ואביונים שמע ה', אדומים כשנים סלח ה'!" - הבית המרגש מפיוט יום הכיפורים, שביקש סרן שילה כהן ז"ל לשיר כל שנה, הפך לסמל של מורשתו. בתוך הכאוס של בוקר שמחת תורה תשפ"ג, סיפורו של סרן שילה כהן הי"ד, מפקד צוות ביחידת שלדג, מאפשר התבוננות נוספת במורשת הגבורה והאמונה.
רגע לפני יום הכיפורים, שנתיים לתוך מלחמת חרבות ברזל, סיפור נפילתו בקרב של סרן שילה כהן הי"ד בקיבוץ בארי, מקבל משמעות עמוקה עוד יותר לאור חיבורו העמוק לפיוט "אנא בקוראנו".
כפי שסיפרה אימו רותי בימי השבעה על בנה, לרב דרור אריה ר"מ מישיבת ההסדר שדרות, שילה היה מחובר במיוחד לתפילת יום הכיפורים. מדי שנה, לאחר תפילת הלילה, היה שילה פונה למשפחתו ומבקש לשיר בית אחד בפיוט 'אנא בקראנו : 'דלים ואביונים שמע ה', אדומים כשנים סלח ה'!.
מילים אלו, המבטאות בקשת סליחה וענווה עמוקה, מהדהדות בעוצמה מיוחדת לאור אופן פעולתו ביום נפילתו. שילה לא המתין להוראות, אלא פעל ביוזמה ובנחישות כדי להילחם ולהגן, מתוך תחושת שליחות עליונה. הוא פעל בענווה ובדלות, למען הכלל.
לזכרו של שילה, משפחתו, יחד עם הרב דרור ותלמידי ישיבת ההסדר בשדרות, הפיקו קליפ מצמרר עם אותו הפיוט.
הקליפ מבוסס על תיעוד ממצלמת אמבולנס שנסע בכביש 232 ב-7 באוקטובר
תלמידי ישיבת ההסדר תיארו כי רוחו של שילה, באמצעות ניגון זה, מנגנת בהם "ענוות גאולה". סיפור, שמתחיל בתפילת יום הכיפורים, ממשיך בשדה הקרב של שמחת תורה, ומסתיים בניגון הנשמה המנציח את זכרו.
יהי זכרו ברוך.
קרדיטים:
שירה וביצוע: הרב דרור אריה ותלמידי הישיבה בשדרות, אלירן מזוז ולהקת ג'עלה.
הפקה מוזיקלית: ערן קליין
0 תגובות