"אתה עלול לקבל טלפון מאמא שלך; אותו קול, אותה אינטונציה והיא בוכייה ומבקשת ממך העברה כי היא תקועה בחו"ל", כך מתאר העיתונאי ומומחה הטכנולוגיה רן בר-זיק בריאיון מיוחד ל'כיכר השבת' את האיום המיידי והמסוכן ביותר שפועל כיום בישראל - שכפול קול באמצעות בינה מלאכותית.
"יש באמת דיווחים על גניבות של מאות אלפי שקלים", הוא מזהיר. "אדם מבוגר מקבל טלפון מהבן שלו, והבן בוכה ואומר 'אני צריך 100,000 שקל בדחיפות' – וזה כבר עכשיו קורה".
מומחה הטכנולוגיה רן בר זיק בריאיון
אולפן כיכר
"דיו בלתי נראית בכתב סתרים": המלחמה השקטה בזיופים
בר-זיק פותח את הריאיון בחשיפת הדרכים שבהן עולם הטכנולוגיה מנסה להתמודד עם הצפת המידע המזויף. "מתחילות להתפתח טכניקות מתוחכמות במיוחד שנועדו לסמן בדיו בלתי נראית, ממש בכתב סתרים, כל יצירה של בינה מלאכותית", הוא מסביר. "חברות כמו אנתרופיק, גוגל ומטא כבר מטמיעות את הטכנולוגיה הזו".
הוא אף מדגים כיצד ניתן לבדוק תמונות כבר היום: "אפשר לייצר תמונה בג'ימני, לחתוך או לשנות אותה קצת, להזין אותה בחזרה בג'ימני בשיחה אחרת ולשאול אותו: 'האם מדובר בבינה מלאכותית?'. תראו שג'ימני משתמש בכלי מיוחד לזיהוי בינה מלאכותית ויגיד לכם שסביר להניח שזה נוצר ב-AI, לפי סימנים בלתי נראים שנמצאים בתמונה".
אולם בר-זיק מבהיר את המגבלה הקיימת: "האם אני יכול לשלוח סרטון שקיבלתי ולשאול אם הוא אמיתי? כן, אבל זה יעבוד רק אם הסרטון נוצר בג'ימני. עוד אין לנו כלי מאוחד אחד לכל הבינה המלאכותית".
מתי יגיע פתרון כולל ואחיד? לדברי בר-זיק, המכשול אינו טכנולוגי אלא פוליטי. "הפיתוח הטכנולוגי כבר קיים, אבל כל חברה שמה סימנים אחרים", הוא מבהיר. "מתישהו הרגולטורים והממשלות בעולם יבואו ויכריחו את כל הספקיות להשתמש בסימנים מזהים אחידים; "זה לא עניין טכנולוגי, זה עניין נטו פוליטי או עסקי. המצב כרגע מאוד מלחיץ ומאוד בלתי נסבל".
פייק ניוז בתקשורת וכלל הברזל
כשהדיון עובר לזיהוי סרטוני וידאו מזויפים, בר-זיק מציין כי ככל שהמודלים משתפרים נהיה קשה יותר לזהותם בעין. הוא מזכיר כי אפילו גופי תקשורת גדולים נופלים בפח: "בערוצי טלוויזיה מכובדים הראו סרטונים מתוך משחק מחשב כשהגיבו אליהם כסרטונים מזירת לחימה באוקראינה".
"עיתונאים לא אמורים להיות רק משפיענים", הוא מדגיש. "הם אמורים להיות אנשים שצריך לסמוך על המילה שלהם, שישמרו עוד כמה דקות של בדיקה".
נוכח ההפצה המהירה ברשתות החברתיות, מציג בר-זיק את כלל הברזל שלו למניעת נפילה בפייק ניוז: "תזכרו שאף פעם לא מתחרטים על משהו שלא הופץ – תמיד מתחרטים על משהו שכן הופץ. סופרים עד 100, עד 1,000, אפילו עד 10,000, ישנים על זה. כלום לא יקרה אם נחשוב קצת ונבין האם מדובר בסרטון אמיתי או מה זה נועד לשרת. אני באמת סופר עד 1,000 לפני שאני לוחץ על כפתור השיתוף".
שיחות הטלפון והאשליה: הזיוף של Truecaller והבנקים
בהמשך הריאיון אנו עוסקים בסכנת שיחות הטלפון הנכנסות, כמו שיחות כביכול מהבנק או מחברות האשראי. בר-זיק מנפץ את התפיסה שאפליקציות זיהוי שיחות מגינות עלינו: "מאוד קל להרים בתוכנת Truecaller ולרשום מספר טלפון כמספר של חברה מוכרת, כשיצרו איתכם קשר מהמספר המזויף, אתם תראו את השם של החברה המוכרת על המסך. להיזהר מזה ולחשוד מאוד".
הוא מוסיף ומזהיר משימוש בזיהוי קולי במערכות בנקאיות: "זה כבר הרבה פחות בטיחותי כרגע. מחקרים הראו והוכיחו ממש איך מערימים על זה. אנחנו נכנסים לעולם שהוא באמת נורא מלחיץ, ואי אפשר לסמוך על פרט מידע יחיד כמו ארבע ספרות אחרונות של אשראי, שכבר מזמן זלגו לרשת".
בתשובה לשאלה כיצד יש להתנהל בתקופת הביניים עד שמערכות ההגנה יתפתחו, קורא בר-זיק להגנה אקטיבית על הקרובים לנו: "האנשים הכי נפגעים זה אנשים שחושבים ש'לי זה לא יקרה'", הוא מזהיר. "המעשה הכי חשוב הוא לעזור לגורמים החלשים, לאנשים המבוגרים ולשכנים שפחות טכנולוגיים: להיות עם עין פקוחה, להטמיע בהם חשדנות בריאה – אתם ממש יכולים להציל אותם".
האם למחוק את ה-AI?
לקראת סיום נשאל בר-זיק האם היה מעדיף ללחוץ על כפתור שימחק את כל הבינה המלאכותית ויחזיר אותנו שנים אחורה כדי למנוע את הסכנות. תשובתו חד-משמעית: "אם היית נותן לי כפתור שמוחק את כל הבינה המלאכותית ומחזיר אותנו 7 שנים אחורה - לא הייתי לוקח את זה. ההזדמנויות הרבה יותר גדולות מהסיכונים. תחשוב למשל על טכנולוגיה לעיוורים שסורקת עבורם את הסביבה והופכת את החיים שלהם לקלים הרבה יותר... יש המון שימושים שממש עוזרים".
את הריאיון הוא חותם במבט אל עתיד שוק התעסוקה והשינויים הצפויים: "יש דרישה גדולה מאי פעם למתכנתים שמכירים בינה מלאכותית... נצטרך כנראה להשתנות כולנו בהתאם לעולם הזה. השתנינו במהפכת האינטרנט ובמהפכת המחשוב האישי – וגם עכשיו זו מהפכה. נצטרך לא לפחד מדרך ארוכה".
0 תגובות